בס"ד
בהמשך לשאלה…עיינתי ועדיין יש לי שאלה …
הרב נתן את הדוגמא של בישול .. אבקש לקבל דוגמא אחרת בכדי להבין את הדין יותר במדוייק?
אם אני צד צבי ע"י סגירת הדלת , ואני סוגר את הדלת ברגל או במרפק האם זה דומה ל"בישול" וזה איסור דאורייתא או שזה נחשב בגוף המלאכה?
מה עלי לשאול את עצמי בכדי לזהות אם זה שינוי בגוף המלאכה או לא בגוף?
גם כאשר התוצאה זהה אם נעשה שינוי באופן עשיית המלאכה האיסור הוא מדרבנן. למשל: אדם שיוצא בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים ויש בפיו סוכריה, עובר באיסור תורה כיון שכך היא דרך הוצאתה, אולם, אם יש בפיו כפתור שהדרך להוציאו ביד האיסור אינו אלא מדרבנן. וכך הוא גם לגבי כיבוי האור במרפק. אלא שיש לדעת שעל השינוי להעשות בגוף המלאכה עצמה, וכמו בדוגמאות לעיל, אולם אדם שיניח קדרה על האש על ידי מרפקו והיא מתבשלת באופן הרגיל אינו נחשב כמשנה והדבר אסור מדאורייתא.
ראה שו"ע הרב סי' שא סעי' ב על פי הגמ' בשבת צב ע"א. על כך שהבישול באופן האמור אסור מדאורייתא, ראה שו"ת מהר"ח או"זסי' לא.
תשובה:
שלום רב.
מהדוגמא שהבאת נוכחתי לראות שאכן הבנת היטב את החילוק. גם במקרה של צידה לא יעזור השינוי באופן סגירת הדלת. הגדר בזה לפי דעתי, הוא שכל פעולה שיש בה תוצאה שהיא עיקר המלאכה, השינוי צריך להיות בתוצאה, ואילו פעולה שהיא עצמה האיסור כמו כתיבה או הוצאה או הדלקת האור, השינוי צריך להיות במעשה עצמו.
