תיאור החרקים המצויים בפירות

מערכת האתר
ו' שבט ה'תשע"ד

מתוך ספרו המונומנטלי של הרב משה ויא שליט”א

 

ספר בדיקת המזון

בפרק זה מתוארים סוגי החרקים השכיחים בפירות, נזקם ופירוט הפירות בהם הם מצויים.

 

החרקים המצויים  בפירות טריים                            FRESH FRUITS

 

 

1. רימות זבוב הפירות    FRUIT FLY MAGGOTS

 

זבוב הפירות הינו זבוב קטן שאורכו חצי סנטימטר, (תמונה 226).

סמוך להבשלת הפרי, נועץ הזבוב את צינור ההטלה שלו בפרי לעומק של כמילימטר אחד, מרחיב את החור מבפנים ומטיל לתוך הפרי כעשר ביצים, (תמונה 227, א, ב). בדרך־כלל מקום ההטלה אינו ניכר חיצונית. ישנם פירות, כגון תפוחי ענה, בהם ניכר המקום כעקיצה קטנה בצבע אפור, (תמונה 435). בפירות כהים עלול להופיע כתם בהיר במקום העקיצה.

הרימות הבוקעות מהביצים הן קטנות מאוד – כמילימטר אורך. הן חודרות בהדרגה עד מרכז הפרי, (תמונות 227 ג, ד) ותוך כדי חדירתן הן גדלות עד תשעה מילימטרים. צבען לבן־קרם ובראשן נקודה שחורה קטנה, (תמונה 228). לאחר מותן משתנה צבען לחום, [ראה שלבי הטלת הביצים ובקיעת הרימות מתוך הביצים בתמונות 237 – 231].

עם התפתחות הרימות, נהיה האיזור הנגוע, בדרך־כלל, ממוסמס ורך (“ספוגי”), וצבע בשר הפרי באיזור הנגוע משתנה לכהה, (תמונות 228, 301). בשלב זה ניתן בדרך־כלל להבחין בנגיעות בקלות, אך כאשר הרימות עדיין קטנות ולא מפותחות, קשה מאוד להבחין בהן בתוך בשר הפרי.

בפירות שצבעם זהה לצבע הרימה, כגון: גויאבה ואשכולית, קשה ביותר להבחין ברימות שבתוך הפרי, (תמונות 24, 302). גם בפירות בעלי נימים, כגון תאנים, קשה להבחין ברימה, הנראית כאחד מנימי הפרי, (תמונה 229).

בפרי נגוע מצויות בדרך־כלל מספר רימות, ולכן אם מבחינים ברימה אחת, יש לחוש לרימות נוספות. כאשר חוצים את הפרי, הרימות נחפזות לחדור לתוך בשר הפרי ונעלמות מעיני הבודק, (תמונות 230 א, ב).

אם נמצא פרי נגוע, יש לחוש לכל הפירות של אותה קניה ולבודקם היטב, היות והנגיעות היא בדרך־כלל סימן למטע שלא טופל כראוי.

זבוב הפירות היווה בעבר אחד המזיקים העיקריים בפירות. עם פיתוחם של שיטות חדשות להדברת הזבוב, הצליחו להקטין את פגיעת הזבוב במטעים. לכן פירות, שגדלו במטעים המטופלים היטב, אמנם נקיים ברובם, אך מיעוטם עלול להיות נגוע. לעומתם חלקות שלא טופלו כראוי כגון: פירות הגדלים בר או בגינות פרטיות ללא טיפול מקצועי, נגיעותם עלולה להיות גבוהה, בפרט פירות קיץ, בהם הנגיעות עלולה להגיע לכמעט 100%. בשנה שחונה וכן בשנת שמיטה (שדות מופקרים, גידול ערבי) אחוז הנגיעות עלול להיות גבוה.

מצויות ב: תאנה, אפרסק, גויאבה, פיג’ואה, דובדבן, נקטרינה ופיטנגה. לעתים גם במשמש, ענבים, צבר, שזיף, אגס ותפוחים המבשילים בתחילת הקיץ, כגון זן ענה. בפרי הדר שלא טופל באופן מקצועי (כגון בגינות פרטיות וגידול של ערבים) עלולה הנגיעות להיות גבוהה.

ישנן ארצות בהן גם בננות, פלפל, עגבניה, רימון ואבוקדו עלולים להיות נגועים.

2. זחלי עש     MOTH LARVAE

זחל שצבעו לבן־צהוב או חום־אדמדם, עם ראש כהה, שאורכו חצי סנטימטר עד סנטימטר וחצי. הזחל חודר לתוך הפרי, בדרך־כלל ליד העוקץ (מקום חיבור הפרי לענף), ומגיע עד איזור הגלעין, (תמונות 238, 359, 434).

לעתים זב מהפרי שרף (כעין “דבק”) במקום החדירה, וכן ניתן להבחין בהפרשות של הזחל, בצורת פרורים כהים קטנים, באיזור העוקץ או הגלעין, (תמונות 359, 364).

לאחר מותו הזחל מתייבש, וצבעו משתנה לחום כהה, (תמונות 386א, 386ב, 423, 425).

בפירות יבשים כגון: אגוזים, הזחל מתגלם בין שני חלקי האגוז, (תמונות 239, 263, 269, 270).

לקראת התגלמותו טווה הזחל פקעת של “קורי משי” (cocoon) בתוכה הוא מתגלם (הופך לגולם) והגולם מתפתח לעש בוגר (פרפר). גללים (הפרשות) הנראים כפרורים קטנים מעוגלים שצבעם בהיר או כהה, נצמדים לקורים, (תמונות 239, 259, 269, 270, 318, 320).

מצויים ב: חבוש, חרוב, אפרסק, תפוח, שזיף, משמש ואגוזים. לעתים רחוקות גם במנגו ובענבים.

3. פסוקאים כיני ספרים      WOODLICE, BOOK LICE

4. כנימות    SCALE INSECTS

א. כנימות מגן  CALIFORNIA RED SCALE

כנימות מגן הן יצורים זעירים, הנצמדים אל קליפת הפרי, ואינם חודרים לתוכו,

(תמונה 243).

הכנימה בהיוולדה הינה יצור שאורכו שליש מילימטר, בעל רגלים וכנפיים, (תמונה 241). עם בקיעתה מהביצה, רוחשת הכנימה על גבי הפרי במשך מספר שעות (ומסוגלת לנדוד למרחק של שלושה מטרים), (תמונות 242, 245). כאשר היא מוצאת מקום נוח, בעיקר בשקעי הקליפה, היא נועצת את חדק המציצה שלה בקליפת הפרי ונצמדת אליו. בשלב זה היא מפרישה מגופה מין שעוה ממנה נוצרת קליפת מגן, בצורת עיגול או פסיק, המכסה את כל גופה (תמונות 248, 249), ומכאן שמה “כנימת מגן”.1 אורכו של המגן בין שליש מילימטר לשלושה מילימטרים, (תמונה 240). הכנימה עצמה מגיעה לאורך מילימטר אחד.

לעין בלתי מנוסה, נראית כנימת המגן כנקודה של לכלוך שדבק לפרי, אך ה”לכלוך” מכיל יצור חי.

לאחר התכסותן בקליפת המגן, ממשיכות הכנימות להתפתח: הנקבות, אינן זזות יותר ממקומן ורגליהן מתנוונות, (תמונה 240 – 3, 5). הן מוצצות מיץ מהקליפה החיצונית של הפרי, ומטילות מאות ביצים, (תמונות 240 – 12, 246). לעומתן הזכרים הם בעלי כנפים ורגלים מפותחות, (תמונה 240 – 4), ולאחר התבגרותם מגיחים מתחת לקליפת המגן ומתעופפים,

(תמונה 244).

מצויות: בכל סוגי פרי ההדר (כמעט ואין פרי, שאין עליו כנימות), ולעתים רחוקות בשזיפים (תמונה 247), אבוקדו (תמונה 257), תמרים (תמונה 424), זיתים (תמונה 308), קיווי (תמונה 352 ב) וגויאבות.

 

ב. כנימה קמחית    MEALYBUG

יצור זעיר בצורה עגלגלה. גוף הכנימה מכוסה אבקת שעוה לבנה כקמח. אורכה בין שנים לארבעה מילימטרים. היא מפרישה מגופה נוזל, הגורם לכתמים שחורים דמויי פיח על הפרי (תופעה זו מכונה “פייחת”).

מצויה: לעתים בפירות הדר, כולל אתרוגים, בעיקר ליד העוקץ, באנונה, (תמונה 250), על קליפת אננס, (תמונות 272, 273), וכן מתחת לעלה הגביע של האפרסמון, (תמונה 276א).

 

ג. כנימת הפרלטוריה

    SAN-JOSE SCALE, PERLATORIA SCALE

כנימת מגן שצבעה אפור־חום או לבן. הכנימה נצמדת לקליפת הפרי ואינה חודרת לתוכו, (תמונה 251). מציצתה גורמת לכתמים אדמדמים בקוטר שנים־שלושה מילימטרים על קליפת הפרי, (תמונות 252, 253, 279, 430). בזית גורמת מציצת הכנימה לכתם שחור. לעתים גורמת הכנימה לשקעים המעוותים את צורת הפרי, (תמונה 308).

בדרך־כלל הכנימה נושרת בזמן הקטיף והשיווק, ועל הפרי נותר רק הכתם האדום, שהוא שינוי צבע שנתהווה בקליפת הפרי, ואין בו איסור אכילה, (תמונות 253, 279, 431).

הכנימה יורדת בקלות מהפרי בשפשוף קל בציפורן.

מצויה ב: אפרסק, נקטרינה, תפוח ולעתים נדירות באגס, זית ושסק.

ד. כנימת השעוה של התאנה     FIG WAX SCALE

כנימה גדולה ובולטת, שצבעה ורוד-אפרפר, קוטרה 3 עד 6 מילימטרים וגובהה 2-3 מילימטרים, וניכרת היטב, (תמונה 254).

מצויה: לעתים רחוקות בתאנים ובעלי תאנה.

5. תריפס   THRIPS

 

ראה תיאור מפורט ב”תיאור החרקים המצויים בירקות” (כרך א).

מצויים: בתוך החלל הפנימי של פירות כגון תאנים, פטל אדום ומשמש. כמו כן מצוי בתות שדה ומצטנע מתחת לגרגרי התות, (תמונות 403 א-ו).

פירות יבשים                                          DRIED FRUITS

 

 

1. חרקים קטנים       SMALL BUGS

חרקים קטנים שצבעם חום או שחור. אורכם נע בין מילימטר אחד עד שלושה מילימטרים.

ראה יתר פירוט בתיאור החרקים המצויים במזון יבש.

מצויים: בפירות יבשים כגון ב: משמשים, תאנים, צימוקים ותמרים (תמונות 348, 387, 425א).

2. זחלי עש       MOTH LARVAE

זחלים בצבע קרם בעלי ראש כהה. אורכם נע בין מילימטר אחד עד שמונה מילימטרים. גורמים לפירורים כהים רבים.

כאשר הם מתים, צבעם משתנה לחום.

ראה יתר פירוט בתיאור החרקים המצויים בפירות טריים ובמזון יבש.

מצויים ב: פירות יבשים כגון ב: תאנים, צימוקים, משמשים, שזיפים ותמרים, (תמונות 329, 365, 386א, 386ב, 423, 425).

3. חיפושית התסיסה      DRIED FRUIT BEETLE

חיפושית שאורכה 2 עד 4 מילימטרים וצבעה חום או שחור, (תמונה 254א).

החיפושית מטילה ביצים מהן בוקעים זחלים.

צבע הזחל לבן או צהוב, אורכו מילימטר אחד עד שבעה מילימטרים.  לאחר מותו צבע הזחל משתנה לחום, (תמונות 254ב, 386א).

בדרך כלל תוקפים פירות פגומים על העץ או פירות המתייבשים בשדה.

מצויה ב: תאנים יבשות, תמרים יבשים וצימוקים.

 

 

4. זבוב התסיסה      DROSOPHILA FRUIT FLY

  VINEGAR FLIES

זבובון חום קטן שאורכו 4-3 מילימטרים. הזבוב מטיל ביצים מהן בוקעות רימות, (תמונה 334). הרימה מתפתחת לגולם שצבעו צהוב-חום, וצורתו כעין אליפסה שאורכה שלושה מילימטרים, (תמונות 255ב, 349).

הזבובים נמשכים לפירות בשלים מאוד, לפירות בתהליך ריקבון, למיצי פירות וכן לפירות שמתייבשים בשדה. הרימות עלולים לחדור לתוך הפירות ולהתגלם שם.

מצוי ב: צימוקים ונמשך גם ליין1, תות שדה, בננות בשלות, פירות חצויים כגון לימון, בצק שמרים ועוד.

5. אקרית הפירות היבשים      DRIED FRUIT MITE

יצורים זעירים ביותר שגודלם כשליש מילימטר בלבד. צבעם לבן וקשה להבחין בהם. ראה יתר פירוט בתיאור החרקים המצויים במזון יבש, (תמונות 502-505).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *