רציתי לשאול, יש לי שכן שמשכיר רכבים בשחור, בלי רישום ובלי כלום.
אם אני שוכר ממנו וחלילה קרתה תאונה, יהיה מותר לתבוע את הביטוח?
לפי איך שהבנתי עפ"י החוק אין ביטוח במצב כזה, מה ההלכה בענין?
ואם נניח אני מסכם איתן שהוא נותן לי את הרכב בחינם, ואני נותן לו כסף במתנה (או שאני שוכר את הרכב ל10 דקות במחיר יקר מאד, וכל שאר היום זה בחינם) – תועיל הערמה כזאת או לא?
תשובה:
שלום רב,
אם לפי החוק אין ביטוח אם הרכב הושכר, גם לפי ההלכה אין ביטוח ואסור לתבוע את חברת הביטוח.
הערמה לתת את הכסף במתנה תואיל רק אם מדובר במתנה גמורה ללא שום התניה והמשכיר רשאי לומר לאחר קבלת הכסף שאת הכסף הוא לוקח לעצמו ואת הרכב הוא לא מוכן לתת. וכך גם בשכירות לעשר דקות, צריך שהמשכיר יוכל לחזור בו לאחר 10 דקות ולדרוש את הרכב בחזרה ללא שום התחייבות. יש לציין שהערמה זאת תועיל רק אם יש ביטוח בהשאלת הרכב (לא ידוע לי אם אכן זה כך).
מקורות:
אני מניח שאם לפי החוק הביטוח אינו מכסה במקרה של שכירות, הרי זה רשום גם בחוזה ולא רק בחוק. ואפילו אם לא, כל הסכם עם חברת ביטוח הוא לפי התנאים שבחוק, עיין תומים סי' קד סק"ב.
לעניין הערמה, אם אכן מדובר ללא התניה לא נראה לי בעיה בכך, שהרי כל מי שמשאיל או נותן מתנה הרי זה בגלל שגם השני עשה לו טובה ואף על פי כן זה מוגדר כשאילה ולא כשכירות. גם אין לחברת הביטוח לחשוש מכך, שהרי אי אפשר לנהל עסק של השכרת רכבים עם תנאים כאלו, רק ידידים קרובים עם אימון מלא יסכימו 'לשכור' בצורה כזאת. אבל אם יש התניה שאם משאילים את הרכב יצטרכו להחזיר את הכסף, ברור שזאת שכירות ולא יעזור אם יאמרו עשר פעמים שהכסף מתנה אם בפועל זה לא כך.
לשון הפוליסה שמצאתי
על אף האמור בסעיף קטן א, אין פוליסה זו מכסה שימוש ברכב מנועי על בסיס חוזה שכירות אם המשכיר השכיר את הרכב דרך עיסוק, אלא אם כן מטרה זו צוינה במפורש בתעודת הביטוח; לענין זה, ”חוזה שכירות“ – למעט חוזה ליסינג-תפעולי או חוזה מקח-אגב-שכירות (ליסינג מימוני)
הלשון "חוזה שכירות" שייך גם בשכירות בע"פ או בשאלה בתנאי?
נראה לי שבשכירות בע"פ ובשאלה בתנאי תחול הפוליסה. חברת הביטוח מקפידה רק על השכרה דרך עיסוק והשכרה בע"פ היא לא בדרך עיסוק בדרך כלל והחברה לא מקפידה על כך.
יש לציין שלפי החוק חוזה אינו חייב להיות דוקא בכתב (רק בעסקת מקרקעין), גם הסכם בעל פה הוא חוזה.
השאר תגובה