האם מותר לעו"ד לייצג בבית משפט?

אבקש את עמדת התורה למקצוע עריכת הדין בארץ,כמובן בהתייחסות לשימוש בחוקים הנוגדים את חוקי התורה.
כמו כן אבקש התייחסות למצבי הגנה/תביעה באם נדרש הדבר מאת עורך הדין כדמדובר ביהודי ו/או בגוי.
תודה.

תשובה:

שלום רב,

יש דיון מעניין בעצם הדיון על תקפיד עורך דין המייצג אפילו בבתי הדין. שהרי המשנה במסכת אבות אומרת: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים". אבל אני מבין שלא זה השאלה במקרה דנן.

אין ספק שיש איסור חמור לתבוע בעכראות, כפי שכתב בשו"ע (חו"מ סי' כו סעי' א') כאילו הוא מרים יד בתורת משה. נציין כי בדרך כלל בשולחן ערוך הפסיקה היא בתורה החלטית וסתומה כמו פטור, חייב, מותר, אסור, וכד'. כאן הפליג השו"ע וכתב דברים חמורים כאלה. כמו גם אין ספק שבתי המשפט היום בארץ דינם כערכאות שהרי אינם דנים כלל לפי משפט התורה.

ואם כך, גם למסייע לאדם התובע בערכאות ישנו איסור, מסייע לדבר עבירה. ואיסור זה אינו תלוי כלל אם התבוע ימצא עו"ד אחר או לא. עצם הסיוע לדבר עבירה הוא אסור. כבר בראשונים אנו מוצאים התייחסות למסייע לאדם שפנה לערכאות.

ראה מה שכתב בשו"ת הריב"ש סי' קב (אלג'יר לפני יותר מ600 שנה, מהפוסקים הבולטים בתקופת הראשונים): "אם ידכם תקפה עליה, ואין אימת השופט עליכם, תוכלו לנדותה ולהחרימה כפי מה שיראה בעיניכם, וכן לנדות ולהחרים כל המחזיק בידה ועוזר אותה". כלומר, לא רק התובע בעצמו שפנה לערכאות חייב בנידוי כפי שרואים ברבים מהפוסקים, אלא גם המסייעו. כן אנו רואים גם בשו"ת הרשב"ש (בנו של התשב"ץ תלמיד הריב"ש, סימן רעו): "ולעזור התובע ביד תקיפה של האומות, ולהעמיד מלפניו ומלאחריו זקפין, ארור הוא לה' אלהי ישראל, ובנדוי ובשמתא ליהוי, ויהיה על פני השדה לדומן, וכל עוזרי האמת ומועדדו יתברך באלהי ישראל אמן ואמן".

אמנם, יתכן שמקרים אלו היו באופן, שהמסייע היה פעיל בתביעה בערכאות ברמה כזו שאם לא היה זה מסייע לו, יתכן שלא היתה פניה כזו. אולם אין ספק שיש איסור גם למסייע באופן המדובר בשאלה. ראה מה שכתב מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סה): "ולכן עורך דין ירא שמים שנדרש לייצג בבית המשפט אדם שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכד, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, ואינו יכול לבוא בטענה שהוא רק עושה בשליחות התובע, והקולר תלוי בצוארו, זה אינו, כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, ואין שליח לדבר עבירה. (ועיין בחו"מ סימן לב סעיף ב' ובש"ך ובאחרונים שם). אבל לייצג נתבע שנאנס לבוא לבית המשפט מצד שהתובע מסרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט, מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ואם נדרש להופיע בערכאות לקבלת צו ירושה, חייב להימנע, ויפנה אותם לבית הדין הרבני לקבלת הצו".

יתרה מזו, יש בידי פסק דין בענין ממזרות שכתב הגר"ע יוסף זצ"ל לפני כמעט שנתיים,  ובין השאר צירף סברא להיתר בגלל ביטול הקידושין, מאחר שאחד מעדי הקידושין למרות שהיה אדם דתי, היה עו"ד שייצג בערכאות. כמובן אין להקיש ממקרה זה למקרים אחרים, אני רק רוצה להבליט את חומרת הענין כפי שראה זאת הגר"ע יוסף זצ"ל. וראה עוד בתשובת הגאון ר' שלמה טנא זצ"ל אב"ד ת"א שנדפסה בקובץ אורייתא (יז, עמוד שטז-שיט).

לכן בכל פעם שהפונה לערכאות עובד על איסור, עו"ד המסייע לו עובר גם הוא. אבל לפעמים אדם הנצרך לפנות לערכאות, אין עליו איסור, כמו נתבע, שהתובע מתעקש לתבעו בבית משפט. או אם התובע קיבל היתר מבית הדין לתבוע בערכאות. או אם הנתבע אינו "ציית דינא" אז יש שמתירים לתבוע בערכאות.

גם בתביעת גוי יש איסור ללכת לערכאות, בשו"ת תשב"ץ (ח"ב סי' רצ) הביא מהמדרש תנחומא (פרשת משפטים): "ומנין שישראל ועכו"ם שיש להם דין ועסק זה עם זה שאסור לומר לעכו"ם לך עמי לערכאות של עכו"ם שהוא עובר בלאו שנאמר לא עשה כן לכל גוי. ע"כ קל וחומר לישראל עם ישראל". אולם מאחר שסתם גוי נחשב שאינו ציית דינא ואינו רוצה לדון בבית הדין, אזי מותר לתבוע אותו בבית משפט, כפי שגם כתב כך בתשב"ץ שם.

לסיכום, עורך דין ירא שמים, שרוצה להזהר מלעבור על איסורים תוך כדי עבודתו, כדאי מאד שיתייעץ עם רב התייעצות קצרה לפני שהוא מקבל על עצמו לייצג בבית משפט.