הוזמנתי לסעודת שבע ברכות (ליל חמישי לחתונה). מאחורי הנישואין סיפור נדיר. הבעל, הכיר אשה שהיה ספק על יהדותה והגיעהונתגיירה לחומרא. לאחר מכן, התברר .שהבעל כהן, ואסור לה. הם חיו ביחד הנישואין אזרחיים, על פי כללי התורה, ואף נולדו ילדים. לפני זמן לא ארוך נמצאו מסמכים מוכחים שהיא יהודיה מאז ומעולם שאפשרו ע"י בית דין באה"ק. מיד לאחר מכן הם נישאו כדמו"י. כאמור, חברים אירגנו סעודת שבע ברכות, האפשרי?
תשובה:
שלום רב,
לכאורה אין צריך לברך ז' ברכות. וראה במקורות
מקורות:
אכן סיפור מעניין, ושם שאלה מעניינת, ראה כאן מה שהבאנו שדנו הפוסקים בענין בעלי תשובה שחיים ביחד לפני הנישואין אם יש להם ז' ברכות. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קעג) הוסיף כי בגרים שהתגיירו, ועתה הם באים להנשא, לכאורה לא שייך ז' ברכות שאין זה נישואין חדשים, שהרי גם לגויים יש נישואין, או שמא אין זה נישואין כדת.
מ"מ במקרה זה לכאורה יש כאן נישואין אזרחיים. וכבר האריכו הפוסקים בדורות שלפנינו איך לדון נישואין אלו. ולמעשה, היום חוששים לזה במקום שאפשר, אבל במקום עיגון לא חוששים לנישואין אלו.
אולם יש לעיין במקרה זה, שהרי הטעם של הפולמוס בענין נישואין אזרחיים הוא מצד אחד החזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ולכן הוא רוצה נישואין. מאידך סברו המקילים, שאם הוא היה חושש לבעילת זנות ולכן הוא רוצה נישואין הזה הולך להנשא כדת משה. אלא ודאי הוא מתוך שאט נפש בועט ואינו רוצה בנישואין כדת משה.
וא"כ, במקרה זה, הרי ודאי בכל מאודו הוא רצה נישואין כדת משה, אלא שלא איפשרו לו להנשא. יתרה מזו, לפי מה שאתה כותב כאן הוא חי עפ"י כללי התורה, אני מבין שהוא לא מדקדק קלה כבחמורה, אבל אדם כזה לכאורה חושש לבעילת זנות ויתכן שבנישואין אלו יותר צריכים לחשוש לתוקפם. ולעניינו לכאורה אין מה לברך כעת ז' ברכות, שהרי הם נישאו כבר אז. אני לא מחליט בצורה ודאית, אולם לכאורה יש לצדד כך.
לענ"ד שצריך לברך שבע ברכות כל שבעת ימי המשתה לפי שהיא נקראת פנויה
כפי שכבודו רואה במקורות. ההגדרה "פנויה" ההלכתית אינה ההגדרה היחידה הקובעת חיוב שבע ברכות או לא.
השאר תגובה