שלום,
האם תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב,
יש מחלוקת ראשונים בעניין. להלכה בגיטין וקידושין מצריכים תנאי כפול. יש סוברים שצריך תנאי כפול גם בממונות ויש מחלקים שבעסקאות במקרקעין יש צורך בתנאי כפול ולא בעסקאות במיטלטלים.
מקורות:
רבי מאיר סובר שכל תנאי צריך להיות כתנאי ב"ג וב"ר, תנאי כפול, הן קודם ללאו, תנאי קודם למעשה ותנאי שאפשר לקיימו. אם אין ארבעה דרישות אלו התנאי בטל והמעשה קיים. הב"י בחו"מ סי' רמא מביא דעת רשב"ם שאין צריך משפטי התנאים אלא בגיטין וקידושין ודעת רבינו תם הרמב"ם הבה"ג, והרא"ש שצריך גם בדיני ממונות. המחבר בסי' רמא סעיף יב לעניין מתנה ובסי' רז סעיף א לעניין מקח וממכר פסק שצריך תנאי כפול. באבן העזר סי' לח האריך הב"י יותר בביאור השיטות ומביא שם דעת הרמב"ן והרשב"א שאין צריך תנאי כפול והן קודם ללאו בדיני ממונות אבל תנאי קודם למעשה ותנאי שאפשר לקיימו צריך לכל הדעות גם בדיני ממונות, כסתם משנה בב"מ סוף פרק ז. יש עוד מחלוקת ראשונים אם קנין מעכשיו צריך תנאי כפול דעת הרמב"ם והרא"ש שצריך תנאי כפול גם בקנין מעכשיו. בשו"ע אבן העזר סי' לח מביא המחבר את שתי הדעות.
לפי כל הראשונים הגדרת המעשה היא האמירה של המעשה כמו בתנאי ב"ג וב"ר אם יעברו – התנאי, יקבלו נחלה בעבר הירדן – המעשה, אבל הרמב"ם בפירוש המשניות בב"מ סוף פרק ז כתב "הוא שיקדם המעשה שבא עליו התנאי קודם התנאי, כגון שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי זה גטיך ואחר כך חזר ואמר לה אם יהא כך וכך, הרי התנאי הזה אינו חל."
הנתיבות בסי' רז סק"א כותב: "ועיין עטרת צבי שעכשיו נוהגין דבמטלטלין לא בעינן תנאי כפול, רק בקרקעות כותבין כתנאי בני גד ובני ראובן." בטעם התקנה כתב במשפט שלום בשם מסגרת השולחן שהוא מפני תקנת השוק שלא כולם יודעים את ההלכות, ומסתמכים גם על הדעות שאין צורך למשפטי התנאים בדיני ממונות. והחילוק בין מטלטלין לקרקעות מסתבר שבקרקעות נהוג לשכור איש מקצוע כדי לערוך את ההסכם, לא ראו לתקן לבטל דין תורה שצריך תנאי כפול.
הערוך השולחן שם כותב "יש מי שכתב דעכשיו נוהגין דבמטלטלין לא בעינן תנאי כפול רק בקרקעות כותבים כתנאי בני גד ובני ראובן ואנחנו לא שמענו מנהג זה ואף בקרקעות לא נהגו לדקדק בפרטי התנאים מפני שברוב מכירות אין כותבים תנאי כלל אלא כותבים מכירה חלוטה ואם יש איזה תנאי משלישים השטר מכירה עד שיתקיים התנאי ובזה פשיטא דלא בעינן פרטי התנאי ובגילוי דעתא סגי"
למעשה בפסקי דין רבניים ח"ו ובשו"ת יביע אומר ח"ו חו"מ סי' ה, נחלקו הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף, דעת הגרי"ש שיש חילוק בין מטלטלין לקרקעות ודעת הגר"ע שהיות שהערוך השולחן חולק על מנהג זה יש לפסוק כהשו"ע שצריך תנאי כפול גם במטלטלין.
ייתכן שתנאי קודם למעשה צריך גם במטלטלין, כיון שלדעת רוב רובם של הראשונים דבר זה מעכב אף בדיני ממונות. וכן מדויק לשון הנתיבות.
