שלום רב,
האם מוקצה מחמת חסרון כיס שייך גם לכלי שמלאכתו להתר?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב.
שאלתך נידונה בראשונים ובאחרונים וכלל הדברים כך הוא: ההגדרה של מוקצה בכלל, היא שכל דבר שאדם מקצה אותו מדעתו ואינו מתכוין להשתמש בו בשבת בשום אופן, הרי הוא אסור בטלטול. משום כתבו אחרונים, שדין מוקצה מחמת חסרון כיס אינו אמור אלא לענין כלי שהשימוש בו אסור בשבת, שאז, מלבד מה שהוא מקצה אותו משימוש מחמת האיסור הכרוך בכך, הואיל והוא מקפיד עליו שלא לטלטלו בחינם כדי שלא יפסד, הרי הוא נעשה מוקצה חמור יותר ואסור בטלטול אף לצורך גופו ומקומו, וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס. אבל כלי שמלאכתו להיתר שאדם חס עליו, כמו גביע יקר מזהב או קנקן עדין מקריסטל, אע"פ שבדרך כלל נמנעים מלטלטל אותו לחינם, ומשתמשים בהם רק באירועים מיוחדים, אין הם נחשבים מוקצה, כיון שאדם לא מקצה אותם לגמרי מדעתו, ואם יבוא אורח חשוב וכיוצא בזה ישתמש בהם.
אולם, לא ניתן לקבוע מחמת כן כלל קבוע שדין מוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור, שכן יש כלים שמלאכתם להיתר שאף הם מוקצים מטעם זה, כמו כלים המיועדים לסחורה [חנות כלים וכיוצא בזה], שאדם מקפיד שלא להשתמש בהם לצרכיו הפרטיים. לכן, נכון יותר לומר, שכל כלי שאדם לא משתמש בו לצרכיו בשבת כלל, ומלבד זאת הוא חס עליו וקובע לו מקום מסויים שמור שלא יפסד – הוא הנחשב מוקצה מחמת חסרון כיס.
מקורות:
ראה שו"ע סי' שח סעי' א, ובשו"ע הרב שם סעי' ד, וע"ע שבות יצחק עניני מוקצה סי' א בשם הגרי"ש אלישיב, שכלי פסח נחשבים בכל ימות השנה מוקצה מחמת חסרון כיס, כיון שאדם מקצה אותם באותו הזמן לגמרי מדעתו. ובעיקר דין זה, ע"ע ס' ארחות שבת פי"ט עמ' מא.
