שלום מה נכון לעשות כאשר אדם נחתך בשבת ויורד לו דם באיזה אופן מותר לשים פלסתר שכן בהידוקו הוא גורם ליציאת דם.
תשובה:
שלום רב.
הבעיה בנתינת פלסטר על פצע אינה בהוצאת הדם, שכן נראה לי שהדם לא יוצא יותר על ידי החבישה ובודאי אין כאן פסיק רישא [כלומר, אין ודאות שהדם יצא באופן זה יותר, וממילא נחשב הדבר כמלאכה הנעשית שלא במתכוין המותרת בשבת], אלא להיפך, נתינת הפלסטר עוצרת את הדם. אלא ששתי בעיות אחרות יש בנתינת פלסטר: א. הסרת ניר ההדבקה שעל גבי הפלסטר נחלקו בה הדעות אם נחשבת כמלאכת קורע. ב. יש להשמר שלא להדביק את שני חלקי הפלסטר זה על זה, שכן באופן זה יחשב הדבר כמלאכת תופר.
לכן, הטוב ביותר להשתמש בתחבושת או מטפחת כל שהיא אם יש, ולא לקשור את קצותיה אלא לתוחבם בתוכה. במידה שאין תחבושת כזו בנמצא ויש צורך רב בחבישה, יש לסמוך על הדעות המקילות להשתמש בפלסטר, אולם להזהר שלא להדביק את חלקיו זה על גבי זה.
מקורות:
על הסרת נייר ההדבקה, דעת הגרש"ז אויערבך בס' שמירת שבת כהלכתה פרק לה הערה סג שהדבר מותר משני טעמים: א. לכתחילה הודבק נייר זה לזמן מוגבל עד שיבואו הבעלים ויסירוהו, וממילא נחשב הדבר כתפירה לזמן שאין איסור לפותחה [אף שהפלסטר שוהה בארון ימים רבים]. ב. הדבקת הנייר על גבי הפלסטר אינה תפירה גמורה, כיון שכל מטרתה רק לשמור את הדבק טרי ואין צורך בעצם הדיבוק. אולם, דעת הגרי"ש אלישיב להחמיר בכך וכן מנהג העולם. וע"ע ס' ארחות שבת פרק יא סעי' לה.
מותר להסיר את הנייר פלסטיק המכסה את הדבק שבצידי האיספלנית לצורך השימוש [לכתחילה הודבק נייר זה לזמן מוגבל עד שיסירוהו, וממילא נחשב הדבר כתפירה לזמן שאז אין איסור לפותחה. ומשום שהדבקת הנייר על גבי הפלסטר אינה תפירה גמורה, כיון שכל מטרתה רק לשמור על איכות הדבק ואין צורך בעצם הדיבוק – הגרי"ש אלישיב, הו"ד בהלכות שבת בשבת עמוד תקנה; שו"ת באר משה ח"א סימן לו; שו"ת אור לציון ח"ב פרק לו סעיף טו], ויש מי שאסרו, ויש מקום להקל [הגרש"ז אויערבאך, הו"ד בשמירת שבת כהלכתה פרק לה סעיף כו הערה עא; שו"ת מנחת יצחק ח"ט סימן מא].
השאר תגובה