אימי עליה השלום נפטרה בילדותינו (3 אחים) עוד בחו"ל. אבי עליו השלום עלה לארץ והתחתן בשנית. אנו הילדים עלינו לארץ וגידלו אותנו בני משפחה.
לאבי נולדו 9 ילדים מנישואיו השניים. לפני כ – 20 שנה נפטר אבי. אישתו השניה נפטרה לפני כשנה. נותרה דירה בה התגוררו אימי ואישתו. לא נערכה צוואה ע"י האב וע"י אישתו.
כעת פנו אלינו בניו מאישתו השניה וביקשו שנוותר על חלקינו בירושה.
שאלתי:
מה המגיע לנו עפ"י חוק הירושה.
האם מגיע לנו חלק מירושת אימי ז"ל שהרי האב לקח את כל שהיה לה בעלותו ארצה ולמעשה עזב אותנו לחסדי בני משפחת אימי.
אודה לתגובה
תשובה:
שלום רב,
אני מניח שכוונתכם הייתה לדין תורה ולא לחוק הירושה. האתר אכן מיועד לבירור דין תורה ולכן המענה יהיה לפי דין תורה ולא לפי החוק האזרחי. ישנם הרבה פרטי דינים בנושא זה, המענה הוא על קצה המזלג.
הבעל יורש את אשתו, ולכן כאשר אמכם נפטרה עברו כל נכסיה לבעלות אביכם. לאחר שאביכם נפטר יש לחלק את נכסיו בין כל האחים הגברים (בני האישה הראשונה ובני האישה השנייה). אם המבוגר ביותר מביניכם הוא גבר, הרי הוא מקבל חלק כפול מדין 'בכור'. במקרה שהדירה הייתה רשומה על שם אביכם ואשתו השנייה יחד, יש לחלק מחצית הדירה בין כולכם (בני האישה הראשונה ובני האישה השנייה) ומחצית הדירה בין יורשי האישה בלבד.
למיטב ידיעתי, לפי החוק האזרחי אביכם ירש מחצית הנכסים של אמכם והמחצית השנייה היא שלכם (אבל ככל הנראה חל התיישנות). ומהנכסים של אביכם ואשתו השנייה, 3/4 הוא של יורשי האישה השנייה ו-1/4 הוא של כולכם.
ישנם מקרים בהם – גם לפי ההלכה – מתחשבים עם החוק האזרחי.
למעשה יוצא שחלקכם בירושה הוא די מזערי.
מקורות:
דין ירושת הבעל מבואר בשו"ע אבה"ע סי' צ. גם במקרה שבני הזוג היו חילוניים בשעת החתונה ולא ידעו מדין תורה, עדיין חל עליהם דין זה שהבעל יורש את אשתו, עיין רמ"א חו"מ סי' שסט סעיף יא.
דין ירושה על פי תורה הוא בשו"ע חו"מ סי' רעו. דין ירושת בכור שם סי' רעז-ח.
לעניין מקרים שהחוק האזרחי משפיע על ההלכה, עיין קובץ עומקא דדינא ח"ב עמוד 424.
ומה הדין אם הדירה היתה רק בבעלות האב (מבלי שהאשה השניה היתה רשומה עליה)?
לפי ההלכה כל הדירה של האבא וכל האחים אמורים להתחלק. לפי החוק מחצית של האשה השניה, ובמחצית השניה תלוי במקור הכסף ששימש לרכישת הדירה (כסף של הבעל מלפני החתונה השנייה או כסף מהעבודה לאחר החתונה).
השאר תגובה