הנה אני עסוק בס' קיז ביו"ד לענין לקנות דברים טמאים להאכילם בדברים טמאים. ולמדתי דברי ש"ך (ג) וט"ז (ב) ונראה ההלכה עם הט"ז (א' שהוא כרמ"א, ב' שראית ש"ך מרש"י אינו ראיה).
ועכשיו לפעמים יש פועל גוי שעובד בשבילי בביתי והוא אדם מוזר שהוא אינו תובע כסף כלל אלא הוא אוהב לישב לכמה רגעים בעוגות וקפה. וכ"ז שיש לי עוגות וקפה בשבילו הוא עובד בחנם. אבל דע שאין זה הסכמה בפירוש שהוא עובד בשביל עוגה אלא זה כמו מנהג.
והנה אני רוצה לדעת אם אני יכול לקנות עוגות בשבילו שאינם כשר שהם יותר זול?
תשובה:
שלום רב.
טעם דברי הרמ"א שאסר לקנות מאכל לא כשרלצורך פועליו הוא משום שעלול הוא לבוא ולאוכלו בעצמו, או משום מראית העין שיהיו סבורים שקנה אותו לעצמו כדי לאוכלו, ולענין זה אין חילוק לכאורה בין אם היה סיכום מפורש שכך יהיה שכרו אם לאו.ומכל מקום נראה שאם המאכל אינו אסור ממש אלא שאין עליו השגחה של מערכת כשרות מסוימת לא נוהג בו דין זה. וכמדומה שכל העוגות אינן טריפות ממש, אין בהן נבילות וטריפות ולא שומן מהחי, אלא שהקמח אינו מנופה והחומרים אינם מושגחים, ובאופן זה נראה שיש לסמוך על הכרעת הש"ך.
יישר כחך
אמנם, שוב ראיתי שהש"ך בס"ק י"ד כתב דאסור להאכיל לפועליו. לכא' זה סותר דבריו בס"ק ג' ואפשר משום שחזר מדבריו ולמעשה ס"ל כרמ"א. ולאור זה בבקשה הודיע אצלי אם פסק שלך קיים?
נדמה לי שדבריו שם אמורים דוקא על גידול חזירים באופן קבוע, אולם כאשר הוא קונה כדי ליתן לפניהם מיד אין בכך איסור וכמו שכתב בס"ק ג. דין זה שכתב בס"ק ג הובא בשמו בכל הפוסקים, וודאי לא חזר בו…
השאר תגובה