האם זה נכון לספרדי ההכשר עידה החרדית לגבי בשר וכן יין הוא לא טוב (יש שמועות שהיין אפילו שכתוב לשיטת הבית יוסף לא טוב לספרדים כ"כ לגבי בשר משהו בשחיטה)
תשובה:
שלום רב.
אינני יודע מי המציא שלספרדים אין היתר לשתות יין בהכשרים האשכנזים. הייתי רוצה לשבור את המיתוס הזה. או את הבורות המדהימה של כל מי שאומר שהיין בהכשר הבדצים האשכנזים. מכיל רוב מים. לא היה ולא נברא. אני עוסק בכשרות עשרות שנים. לא ידוע לי על יקב שיינותיו הן רוב מים. ההיפך בכל ההכשרים של הבד״ץ יש לפחות 70אחוז יין שזה השיעור המינימום. כאשר כמעט בכל היקבים האשכנזיים שביקרתי היו למעלה מ95 אחוזי יין. יקבי ברקן 100 אחוז יין יקבי ציון 100 אחוז יין כולל מיץ ענבים. לא אפרט את כל היקבים אבל אין כזה דבר שהיקבים מוכרים "מיץ פטל".
בקשר לבשר אפשר לספרדי לאכול הכשר של העדה חרדית. הם מצהירים על השחיטה שלהם שחיטת בית יוסף
יישר כח גדול!
רק רציתי לדעת האם כל ההכשרים בשחיטת האשכנזים מותרים לספרדי או שיש שלא (אמרו לי ששארית של הקר אסור זה נכון??)
ושוב יש"כ על ההבהרות!
זה לא נכון שארית של הקר עולה על הכל
בכשרות של לנדא ושארית יש פעמים שכתוב על החבילה "חלק כמבואר ברמ"א" לשים לב
לא ראיתי מעולם. מעניין.
אני עדיין ממתין לתשובה על תגובתי.
ואני שב על בקשתי שתכתוב אותה שוב כיון שאין לנו דרך להגיע אליה…
כתוב בילקוט יוסף חלק חופה וקידושין פרק ו' עמוד קסג: "יש לדאוג קודם החופה מבעוד מועד להכין יין בהכשר המפורסם שהוא הכשר לברכת הגפן דהיינו שרובו יין ואין מערבין בו רוב מים. ואם לא היה שם יין אלא יין שהוא בהכשר הבד"ץ (הנעשה על פי דעת הרמ"א שרובו מים ואנו הספרדים מברכים עליו ברכת שהכל). אף על פי שאין מברכין ברכות האירוסין והנישואין אלא על יין מכל מקום יוכל לברך ברכת האירוסין והנישואין על יין זה ויברך שהכל נהיה בדברו". עכ"ל. ובמקורותיו שם הוסיף "והנה נודע תמיד מה שמזהיר מרן אאמו"ר הן בכתב והן בעל פה שלא לברך הגפן בהכשר הבד"ץ שיש הכשרים שנודע שיש מערבים מים ביין בשיעור של 17 אחוז ומקבלים על זה הכשר לפי דעת הרמ"א אך אין זה לדעת מרן השו"ע". ע"כ.
ובצירוף דעת הרב מוצפי באתרו שגם הוא סובר שאין לברך הגפן על מיץ ענבים בהכשר הבד"ץ. מה דעת הרב על כך?
יתכן שקיים כזה יין, אני מכיר רק יינות שהבד"ץ כותבים עליהם שברכתם הגפן גם לדעת הבית יוסף, והיינו שרובם יין, וכנראה שגם הגר"ע יוסף לא דיבר על זה אלא יין שהכיר בזמן שכתב את דבריו, נדמה שכיום אין בשוק יין כזה.
כלומר לדעת הרבנים הנכבדים אפשר לברך על יינות כאלה "בורא פרי הגפן" ללא פקפוק והאם ניתן להורות כן גם לאחרים?
דעתי אינה כלום בענין זה, אבל אם אתה סומך על הרב המכשיר לגבי שחיטה ושאר דברים, אין סיבה לחשוב שדוקא ביין הוא "מרמה" אותנו, ואם כתוב שהיין הגפן גם לדעת הבית יוסף, יש להניח שכך היא האמת.
ההנחה היא נכונה ללא ספק, אם כי יש לומר שמה שכתב הגר"ע יוסף יוסף זצ"ל מובא בספרים שנכתבו לא לפני שנים רבות כגון חזון עובדיה חלק ב' עמוד פז שנכתב בשנת תשס"ח ובו כתב הרב: בקבוקי יין הנמכרים בחנויות לפי שנודע לנו, כי בהרבה מהם אחוז היין הוא פחות מחצי והשאר מים וסוכר וצבע מאכל וחומר משמר. הילכך יש להזהר שלא לברך עליהם "בורא פרי הגפן" אלא "שהכל" ולא לקדש עליהם. ורק אם נודע בבירור שהרוב הוא יין מברכים עליהם "בורא פרי הגפן" ומקדשים עליהם.
מה דעת הרבנים על כך?
למיטב ידיעתי, בחברות הטובות לא מוכרים כזה מין מיץ פטל…
ידועים הדברים שהגר"ע זצוק"ל לפני הרבה שנים הורה לציבור שלא לשתות יין בהכשר בדצ העדה החרדית כיוון שנתגלה בו רק שישית יין והשאר מים.
אבל בדצ העדה החרדית שינו את ההנהגה והתחילו להקפיד לשים רוב יין כנגד המים בזכות הגר"ע זצוק"ל,כדי שיקנו גם צרכנים ספרדים.
וידוע שהגר"ע זצוק"ל אמר בבדיחותא שעל היינות ההם היה כתוב 'ללא חשש טבל ושביעית', והיה אומר שאכן הם צודקים- אין חשש טבל במים וגם לא חשש שביעית…
אבל עברו שנים מאז וכיום ברוב היינות בשוק לא אמורה להיות בעיה לכל הצרכנים.
אתה מדבר על היסטוריה של שנות עוני וצנע, אין היום מצב שיקב מוכר יין שיש בו רוב מים, זה משהו שאינו קיים היום אפילו בבדיחה. ביקב איכותי ואפילו בינוני לא תהיה כמובן אפילו טיפת מים.
מחילה, לא מדובר על דבר כל כך היסטורי, זה קרה לא לפני הרבה שנים.
הסיפור הזה הוא לא המצאה, מרן הרב עובדיה זצוק"ל העיד על כך שאחד מתלמידיו שעבר בייקב מסויים בא אליו והעיד לו שהיקב שם רק שישית יין וכל השאר מים!
ולכאורה, למה לא, לדעת הרמ"א שישית יין והשאר מים מברכים הגפן.
אלא שלדעת בני ספרד זו פשוט ברכה לבטלה.
והרב עובדיה ראה באחת החופות שערך שמוזגים יין שכזה וברך שהכל נהיה בדברו קבל עם ועדה!
ונחשדו בעיני בני ספרד כמה יקבים (ולא יקב ספציפי אחד), בעקבות מה שגילה מרן הרב עובדיה.
היום המצב שונה, ועדין, שמעתי מכמה מורי הוראה שלא על כל יין אפשר לברך עליו הגפן אפילו בימנו..
יש כמה יקבים שאפשר לדעת בודאות שהיין שלהם הוא לכל הדעות יין, ואני לא אכנס לשמות כמובן..
ואסיים בציטוט של הגר"ע:
"היין הזה זה מים! צריך לברך שהכל נהיה בדברו!"
לא נוכל להכחיש את הסערה שהתחוללה עקב הפרשה הזו.
מצוטט מדברי הגר"ע זצוקל
ידידי רבי שגיא, אני כלל לא מדבר ברמה ההלכתית, אלא המקצועית, אין יקב שמכבד את עצמו אפילו כבוד מועט ביותר שמשווק כזו תוצרת עלובה… זה היסטוריה… בזמנו אגב היה אפילו למכירה מיץ ענבים משוחזר, שהיה עשוי מרכז ענבים…
גיסי עבר באחד היקבים בארץ המייצר יין אדום מתוק. היקב בהכשר אשכנזי לא מהשורה הראשונה.
ואמר לי שהם שמים 20% יין כל השאר מים סוכר וחומרי טעם. וזה סיפור שלפני כמה שנים.
לצערי, גם בימנו עדין לא ניתן לסמוך בעיניים עצומות שכל יקב שמכבד עצמו ישים רוב יין, יש יקבים ידועים שמקפידים (ולא אכנס לשמות) אבל אני חושש לברך הגפן על יין לא מוכר.
זה תמוה בעיני ואני מניח שמדובר ביקב מהדרגה הנחותה ביותר, הסטנדרט הנמוך שנמכר במחיר זול מחברות ידועות הוא יין.
לא בהכרח, יש היום תמציות טעם וסוכרים שאפילו עושים את היין יותר מתוק או יותר ארומתי, לא בטוח שזה נחשב כל כך גרוע, אלא שאם לא הרוב יין, לבני ספרד לפחות זו בעיה רצינית.
המצב היום הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, היום יש הרבה יקבים רציניים שעושים יין שרובו ענבים, אבל לצערנו עדיין לא כולם.
אגב הזהירות צריכה להיות לשני הצדדים, למשל, אני בתור בן ספרד, אוהב לפעמים לערבב מיץ ענבים (תירוש) עם יין או עם סודה ולברך שהכל ולשתות, אלא שגם אז צריך להזהר לשים פחות משישית מיץ ענבים כנגד הסודה\מים כדי שלא להכנס לספק בברכה האחרונה, שהרי לדעת הרמ"א שישית יין והשאר מים ברכתו האחרונה מעין שלוש, ולכן, אדם ירא שמיים צריך להזהר בכל מקום של ספק, ויקפיד לשים פחות משישית מיץ ענבים כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה נפשות בלב שקט.
לא אמרתי שזה לא טעים, אלא שזה לא מכובד היום לעשות דבר כזה, יקב שמכבד את עצמו היום, גם ביינות הפשוטים ביותר , לא מערב מים בכלל! יקבים מאוד זנוחים מערבבים, ומערכות הכשרות מקפידות שיהיה רוב יין. פעם היה עוני גדול מכרו פטל בצבע יין, היום זה לא הולך… אז אינני אומר לסמוך שאין בכלל תערובת בלי לברר כי אינני יודע, אבל לחשוש למה שאתה מתאר נראה לי יותר ממופרז.
השאר תגובה