לתרומות לחץ כאן

בסיס לדבר האסור באמצע שבת

שלום רב.
מדוע התירו חזל לנער את הטבלא שבה מונחים קליפות מוקצה גמור. הרי הטבלא נעשת בסיס לדבר האסור. כמו מעות שעל הכר שאם הניח במתכוון אסור לנער את הכר ורק בשינוי מותר להזיז המעות.
ישר כח על ההשקעה והתורה

תשובה:

שלום רב.

הואיל והמוקצה הונח על גבי השולחן באמצע השבת על דעת להסירו בגמר האכילה בכוונה ברורה שלא להשאירו שם, הכל מודים שלא חל עליו דין "בסיס".

מקורות:

ראה משנה בשבת קמג ע"א, ובתוס' שם קכג ע"א. ובביאור הדברים כתב החזון איש (סי' מז ס"ק ז), שהואיל והניח קליפות אלו על דעת להסירן מותר לטלטל את הטבלא טלטול גמור, ולא רק בטלטול מן הצד על ידי דבר אחר. טעם נוסף כתבו לכך התוס' בריש מס' ביצה, שהואיל ואינו חושש להיכן יפלו לא נעשה השולחן בסיס להם. ויש לעיין אם טעם זה נכון במציאות בת ימינו, שבדרך כלל אדם נזהר שהקליפות יפלו על מפת הניילון ולא על גבי הריצפה הנקיה. הרשב"א שם מבאר, שהואיל ועצמות אלו אין להם חשיבות כלל, אין בכך כדי לאסור את השולחן בטלטול. שכן עיקר טעם האיסור, הוא שאדם מיחד את הכלי המותר לצורך שמירת המוקצה, משא"כ כאן שאין לו צורך בקליפות אלו כלל, ואפשר שלזאת התכוונו התוס' בשבת שם.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום רב.
    בסיס לדבר האסור אין כאן אבל ביטול כלי מהיכנו יש כאן ועדיין קשה איך התיר המחבר בניענוע. ואפילו לזמן קצר ראיה מסל של אפרוחים שכתב שם אם הם בעודם עליו אסור לטלטלו. לכן אני רוצה להבין איך מותר לנער הטבלא שהמוקצה עליה. תודה תזכו למצוות

  2. איסור ביטול כלי מהיכנו נאמר באחד משני האופנים, או שכוונתו להניח את המוקצה שם לכל השבת, או באופן שלא ניתן לנערו בכל רגע ממקום ההיתר [ואף בזה נחלקו ראשונים, ראה משנה ברורה סי' רסו ס"ק כז], וכגון שמדובר בדבר שביר שעלול להנזק. אבל אם מניח לזמן ויכול לנערו בכל עת שירצה, אין בכך משום ביטול כלי מהיכנו, כמבואר במגן אברהם סי' רסה ס"ק ב ובמשנה ברורה שם ס"ק ה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל