לתרומות לחץ כאן

אמירת קדיש על ידי כמה אבלים יחד

שלום רב
אני עני בתורה ורציתי לשאול .אני יתום מאב ואם ושאלתי האם מותר
לי לומר קדיש בכל פעם שמזדמן לי להיות בבית כנסת ?כמו כן מהי ברכת הטוב והמטיב לייתום?יש לציין אבי נפטר לפני 19 שנה ואימי לפני 14 שנה.

תשובה:

שלום רב.

ראשית תרשה לי להעיר שאין מושג כזה "עני בתורה", כל הלכה פסוק או משנה שאדם יודע זוהי עשירות עצומה! כה יתן ה' וכה יוסיף שתזכה להיות תלמיד חכם אמיתי בכל המובנים.

בנוגע לשאלתך, אם אתה היחיד בבית הכנסת שאומר קדיש, אין ספק שתוכל לומר ולזכות את הציבור בעניית אמן, כמובן רק באותם מקומות שנקבעו לאמירת קדיש. מנהג האשכנזים למעט בקדישים, ולכן, כשאין אבל לא אומרים אלא את הקדיש דרבנן שאחר אין כאלוקינו ואת הקדיש שלאחר עלינו לשבח, אולם, ספרדים לא הקפידו בכך ויכולים לומר את כל הקדישים שעל סדר התפילה.

כאשר יש אבלים נוספים בבית הכנסת, מנהג הספרדים וכיום היא הנהגה רווחת בהרבה מאוד בתי כנסת בארץ ישראל, שכל האבלים אומרים קדיש יחד, ולפי מנהג זה גם אתה רשאי לומר עמהם. אולם, מנהג בני אשכנז [וזה נוגע גם לספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי בו מקפידים על כך], שרק אדם אחד אומר קדיש ומשום כך מחלקים את הקדישים בין האבלים. במקום כזה, ראוי להניח לאבל בתוך שנה לומר את הקדישים כולם, שהרי הוא מחוייב בכך. כאשר בלאו הכי יש כמה אבלים שאומרים קדיש אתה רשאי לומר עמהם.

מקורות:

על מנהג האשכנזים למעט בקדישים, ראה משנה ברורה סי' קלד ס"ק נה. ובספרי הפוסקים הביאו מס' מנוחה וקדושה שכתב, שאמירת קדיש לבטלה דינו כברכה לבטלה! לדעתו, כשם שלא ניתן לברך פעמיים על פרי אחד כך אין לחלק את הקדיש שאחרי עלינו לשבח ואחרי שיר של יום לשנים אלא כשיש שני אבלים, אזי תקנה מיוחדת היא לאומרו פעמיים כדי שכולם יוכלו לקיים מצוה זו. אולם, בשו"ת בנין ציון ח"א סיק קכב כתב, שאין איסור לאומרו כמה אנשים יחד, אלא שגם אין בכך תועלת, והרי זה כ"חוכא ואיטלולא". וראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יד שנכון להזהר בכך לכתחילה.

בשנת תקנ"א היתה מגיפה גדולה באירופה, כמעט ולא היה בית שאין בו מת ר"ל, ומשום כך תיקנו רבי עקיבא איגר ובית דינו בהוראת שעה להתיר לכמה אבלים לומר קדיש יחד, בסיומה של אותה שנה הכריזו על ביטול תקנה זו [ומ"מ מוכח מדבריו שאין בכך איסור גמור].

בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קנט הביא בשם היעב"ץ שקילס את מנהג הספרדים לאומרו כל האבלים יחד, משום שברוב עם הדרת מלך. ואף שהחתם סופר דחה סברא זו, מכל מקום למדנו מדבריו שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות.

בס' אלף המגן נתן עצה, שהאבלים יתרחקו זה מזה ולא יאמרו בקול רם מידי, כך שבכל אחד מחלקי בית הכנסת ישמעו קדיש מאדם אחד בלבד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל