מבקשת לדעת – אם עבר זמן ברכות קריאת שמע ולא עבר חצות היום, איך עלי להתפלל?
תשובה:
שלום רב.
א. זמן אמירת ברכות קריאת שמע לכתחילה הוא עד סוף ארבע שעות [זמניות] מתחילת היום – סוף זמן תפילה. אף על פי כן, נהגו לברך ברכות אלו בדיעבד עד חצות היום. יש שהקילו עוד יותר, לומר קריאת שמע וברכותיה עד סוף היום [אף שאין יוצאים בזה ידי חובת מצות קריאת שמע].
ב. לגבי עצם ברכות קריאת שמע בנשים. לדעת הרמ"א נראה בפשטות שנשים רשאיות לברך ברכות אלו אף שהן מכלל מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים פטורות מהן, כפי שהן רשאיות לברך על כל מצוות עשה שהזמן גרמא, כמבואר בדבריו בסימן יז, לכן, מנהג הנשים האשכנזיות כולם לברך ברכות אלו. אולם, נשים ספרדיות הנוהגות כדעת הבית יוסף שפסק שאין לברך ברכות במצוות עשה שאינן חייבות, נחלקו הפוסקים האם גם בברכות קריאת שמע אינן רשאיות לברך, או שמא ברכות קריאת שמע שונה בענין ויכולות הן לאומרן.
לענין תפילה כתבו ראשונים שנשים חייבות בה כאנשים, לכן לכתחילה צריכות הן להקפיד להתפלל עד סוף זמן תפילה. ובדיעבד עד חצות.
מקורות:
א. זמן אמירת ברכות קריאת שמע לדעת השולחן ערוך (סי' נח סעי' ו) הוא עד ארבע שעות ולא יותר. אולם, בס' קצות השולחן סי' יט ס"ק לד כתב על פי הגה' החתם סופר על דברי השו"ע שם, שבדיעבד יש להקל לברך ברכות אלו עד חצות היום, וכ"כ בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' לא וברב פעלים ח"ב סי' יב, שו"ת ארץ צבי ח"א סי' לו, וכן הכריע להלכה הגרש"ז אויערבך כמובא בס' הליכות שלמה פרק ז אות טו. בס' פרי חדש שם ס"ק ז כתב לחדש, שבשעת הדחק ניתן לסמוך על דעת הרמב"ם הל' קריאת שמע פ"א הל' יג שזמנם של ברכות אלו הוא כל היום, וכ"כ בס' ראשון לציון לאוה"ח הק' ברכות ט ע"ב. להלכה נהוג שלא לברך לאחר חצות היום.
ב. בשו"ת יביע אומר (ח"ט סי' יא) הביא הגר"ע יוסף זצ"ל מכתב שכתב לו הגרש"ז אוירבך בענין, ולדעתו גם לדעת הבית יוסף הן רשאיות לברך ברכות קריאת שמע. אולם הגר"ע יוסף שם בתשובה האריך לענות לו כי לדעת הבית יוסף אינן רשאיות לברך. יתר על כן כתב שם, שאפשר שגם נשים אשכנזיות אינן יכולות לומר ברכות אלו, שכן, לשיטת הב"ח, לדעת הסוברים שנשים אינן חייבות במצות הבדלה, הן אינן יכולות לקיים זאת מרצונן, לפי שכל הכלל שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא אינו אמור אלא במצוה הנעשית על ידי מעשה, שכיון שמקיימות את המצווה רשאיות הן לברך עליה. אולם מצוה שכל ענינה אמירת הברכה עצמה, לא ניתן לקיימה שלא בתורת חיוב. ולכן, אף על פי שהמגן אברהם חלק עליו שם לענין הבדלה, ולא נתקבלה שיטתו שם משום שחששו לדעת הסוברים שנשים מחוייבות במצות הבדלה, כאן שאין ספק בכך שנשים פטורות מברכות אלו, אין טעם להחמיר ולאומרן, ולבוא על ידי כך לספק ברכה לבטלה לדעת הב"ח. אכן, בס' אור לציון (ח"א סי' ו') הכריע להלכה כדעת הגרש"ז אוירבך.
