לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

פרשת תולדות – האמת והשקר בהלכה

פרשת תולדות

"תתן אמת ליעקב": אמת פנימית וחיצונית

פרשת השבוע, פרשת תולדות, כוללת את פרשיית יעקב אבינו ולקיחת הברכות מעשו, פרשיה המעלה תמיהה מפורסמת. מידת יעקב אבינו, כמפורש בפסוק, היא מידת האמת: "תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם". איך מידת האמת של יעקב אבינו מתיישבת עם פעולת המרמה שביצע לכאורה, בשביל לקחת את ברכות יצחק מאחיו, עשו?

בנוסף לכך, מוצאים אנו שיעקב משתמש בדרכי מרמה בשביל לבטח את קבלת שכרו מאת לבן, כפי שמתארת התורה באריכות במעשה המקלות והצאן. ובשלישית מתעדת התורה אמירת שווא, לכאורה, שנאמרה על-ידי יעקב אבינו, במה שאמר שיבוא לפגוש את עשו במקומו, בשעיר: "עד אבוא אל אדוני שעירה". כידוע, לא הייתה ליעקב שום כוונה להצטרף לעשו בשעיר. האם כל המקרים הללו אינם סותרים את טוהר מידת האמת שהתורה מייחסת ליעקב אבינו?

אולם, מכאן למדים אנו כי המושגים של "אמת ושקר" אינם ניתנים לזיהוי פשוט ומיידי. כפי שביאר הגר"א דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו, ח"ד, עמ' 19-20), בהתייחסו לפעולות יעקב הנראים כמעשי מרמה, דבר שנראה כשקר בחיצוניותו עשוי להיות אמת צרופה בפנימיותו.

חז"ל קובעים (יבמות סה, ב) שמותר, או אפילו מצווה "לשנות בדבר השלום". כך מנו חז"ל (ב"מ כג, ב) שלשה עניינים בהם רבנן נוהגים "לשנות". ויש להתבונן: למה אמרו חז"ל במקומות אלו (ועוד מקומות) שמותר "לשנות", ולא אמרו בפה מלא שמותר "לשקר" בעניינים מסוימים? התשובה לכך היא שמי שמשנה מפני השלום אינו מוציא דבר "שקר" מפיו, ח"ו. אדרבה, במה שמשנה מפני השלום הוא דבק בדרכי הקב"ה – הוא דבק במידת האמת שאין אמת למעלה ממנה.

דבריו, אפוא, אינם דברי שקר כלל ועיקר: כיון שהוא פועל ומדבר על-פי התורה, הרי שדבריו הם דברי אמת גמורים: הצורה החיצונית היא "שקר", אך הפנימיות היא אמת צרופה. כך היה אצל יעקב אבינו. דווקא במה שהשתמש בדרכים שנראה כרמאות ומרמה, זכה יעקב אבינו לתקן את מידת האמת יותר מכל אדם.

לפי ה"אמת הפנימית", הבכורה הייתה שייכת לו, והוא נצטווה לקבל את ברכות עשו ע"פ נבואה (כמו שכתב בתרגום אונקלוס, בראשית כז, יג); בנטילת שכרו מידי מלבן הוא נהג ע"פ דברי הפסוק "עם עיקש תתפתל" (תהילים יח, כז), הנהגה של הליכה בדרכי הבורא ית' האמיתיים בתכליתן (ראה להלן, מה שנביא מדברי החינוך); ומה ששינה בדיבורו עם עשו היה מפני דרכי שלום, שאף היא הנהגה הנלמדת מדרכי הבורא ית'.

בכל הדברים הנ"ל אין הכוונה רק ל"היתר" לשנות, אלא לגילוי של אמת פנימית, גילוי של מדד אמת שלפיו לא היה במעשי יעקב אבינו שום שמץ של דבר שקר ורמייה ((בדומה לכך, חז"ל אומרים שגם בדיבורו עם יצחק אביו, באומרו "אנכי עשו בכורך", לא נכשל יעקב בלשונו, אלא אמר "אנכי", והוסיף, "עשו בכורך". כך גם בנוגע לדיבורו אל עשו, באומרו "עד אבוא אל אדוני שעירה", הרי שדיבורו עתיד להתקיים לעתיד לבוא, כמאמר הכתוב "ואלו מושיעים מהר ציון לשפוט את הר עשו". מאחר שדיבורו של יעקב היה אמת לאמיתה, אותה אמת קיבלה ביטוי גם בפן החיצוני של הדברים.)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *