האם אפשר בבקשה לכתוב את המקור לנושא נשיכת הפיטם ואת התפילה של האשה בזמן נשיכת הפיטם?
תשובה:
מקור הדברים בס' חיים וברכה [אות רכח] בשם ס' נזירות שמשון, שנשים מעוברות נושכות את הפיטם בהושענא רבה ואחר כך נותנות צדקה והיא סגולה ללידה קלה. הטעם לכך, הוא על פי המדרש שעץ שאכלה ממנו חוה בחטא עץ הדעת היה אתרוג.
נוסח התפילה הוא כדלהלן: "רבונו של עולם, בשביל חוה שהיתה אוכלת מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו הזמן לא הייתי אוכלתו ולא הייתי נהנית ממנו, כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בשבעת ימי החג שעברו והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה, כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר הקב"ה לאדם וחוה לא תאכל ולא הייתי עובר את ציוויו. ותקבלני ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו, ותושיעני לילד בנחת ובלי צער ולא יהיה לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה הא-ל המושיע".
מנהג זה אינו אקטואלי למי שצריכה ללדת בשנה זו, אולם, כמו כן יש שנהגו לטעום ריבה שנעשתה מאתרוג שקיימו בו את המצוה, ואף זו סגולה ללידה קלה.
כל הברכות.
מספר שאלות בבקשה:
1)רק בהושענא רבה? ואם נושכים את הפיטם על אתרוג שנוענה בסוכות היום עם תפילה וצדקה?
2)הבנתי שזה גם סגולה לנשים להכנס להריון ולא רק ללידה קלה. האם אכן כך?
3)מה הכוונה "המנהג לא אקטואלי למי שצריכה ללדת בשנה זו"? הרי כתבתם ללידה קלה אז וכי היא לא תלך בשנה זו?
א. בס' חיים וברכה שהוא מקור מנהג זה, כתב לנשוך את האתרוג בהושענא רבה. משום כך כתבתי שסגולה זו אינה אקטואלית למי שיולדת השנה כיון שהושענא רבה חלף הלך לו… אולם, בעקבות שאלתך מצאתי בס' ליקוטי מהרי"ח שכתב דוקא לא לעשות זאת בהושענא רבה כדי שלא להנות מהאתרוג ביום זה שעדיין הוא מוקצה למצותו אלא לאחר שמחת תורה. ונראה שהבין שסגולה זו מועילה כל השנה וניתן לקיימה גם היום.
ב. בספרים הובאה סגולה זו ללידה קלה וכך היא גם התפילה הנזכרת, לא שמעתי שזו סגולה להריון.
ג. הסגולה הטובה ביותר לכל הדברים הטובים היא להתפלל לקב"ה שישפיע עלינו מחסדו, בצירוף קבלה טובה של התחזקות באיזו מצוה או בלימוד תורה, ויה"ר שתזכו לראות שפע ישועות וימלא ה' כל משאלות ליבכם הטובות לטובה ולברכה!
וכן פסק הרב עובדיה יוסף בחזו"ע סוכות עמודים תמט – תנ, כתב בהערה: שאין לנשוך את הפיטם של האתרוג בהושענא רבה משום שהוקצה למצוותו לשבעה ימים. ורק לאחר שמיני עצרת יעשו זאת. וכ"כ הגאון ממונקאשט בספר דרכי חיים ושלום אות תשצ"ו. והגאון חוות יאיר בספר מקור חיים בסימן תרס"ד יצא חוצץ נגד מנהג נשיכת האתרוג בהוש"ר. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
ככל הידוע לי סגולה לאשה ללדת ילד יפה להסתכל בהריון על אתרוג
2 סגטלות נוספות ללידה קלה
– לשים ספר נועם אלימלך שכתב רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע מתחת לכרית (יש אומרים ליד הכרית) בזמן הלידה
– להחזיק מפתח של ארון הקודש של בית הכנסת ביד בזמן הלידה
שלום וברכה
אני צריכה ללדת עוד כחודש וחצי האם אוכל לנגוס מהפיטם?
או שכבר לא נהוג היות ועבר הושאנה רבה?
לכאורה המנהג היה דוקא בהושענא רבה, אבל זה לא מזיק…
יישר כח על התשובה
אך מקור הדברים אינו מספר "נזירות שמשון" אלא מספר "נזיר שמשון" לר' יעקב שמשון שבתי מסיניגליא באיטליה. חי לפני 270 שנה חיבר ספר על המשניות ושם כתב על מסכת סוכה בעמ' לח' א'. הספר מופיע באוצר החוכמה.
השאר תגובה