לתרומות לחץ כאן

הנאה ממשמשי עבודה זרה

גוי שנמצא בהליכי גיור שואל, האם מותר לו למכור תמונה של ע"ז (ICON)?
ראשית, יש לציין שלפי תפיסה נוצרית, התמונה עצמה אינה ע"ז, אלא משמשת להשראה וכו', וכשמתפללים לפניה מתכוונים ליש"ו או לאמו וכו'. כך שנראה שיש לה דין משמשי ע"ז. שנית, האם בהיותו עדיין גוי יכול לבטל את התמונה בצורה כלשהי (או שעצם פתיחת תיק לגיור – זה ביטול)? שלישית, האם הוא יכול לסמוך על רמ"א, שפסק שנצרות זה ע"ז בשיתוף ואינה אסורה לגוי?

תשובה:

שלום רב.

נראה שתמונה זו אסורה בהנאה גם לגוי, אולם, אם יבטלנה יוכל להנות מדמיה, לפי שכל זמן שלא התגייר עדיין הוא גוי לכל דבר.

ואסביר דברי: בנוגע להנחה שכתבתם שתמונה זו נחשבת משמשי עבודה זרה ולא עבודה זרה עצמה אינני בטוח, צריך לדעת בדיוק את אופי העבודה [הרי בכל עבודה זרה אין דעת העובד להשתחוות לעץ ולאבן אלא לכוח הרוחני המגולם בהם אותו הם מסמלים…], ונפק"מ בזה לגבי אופי הביטול, שכן משמשי עבודה זרה ניתן לבטלם בדיבור פה בלבד, ואילו לענין עבודה זרה עצמה נחלקו בכך הפוסקים, לדעת השו"ע יש לפגום בה ממש על ידי מעשה ואילו לדעת הרמ"א די בביטול בפה.

כמו כן, מה שכתבתם שלדעת הרמ"א בן נח אינו מצווה על עבודה זרה בשיתוף, נחלקו בכך אחרונים בדעתו, ויש סוברים שאין דבריו אמורים לענין עצם העבודה אלא רק לענין שבועה, שאם נשבע בשם עבודה זרה זו אינו עובר על איסור הזכרת שם אלוהים אחרים.

להלכה, נראה שמצד איסור ההנאה מעבודה זרה אפשר להקל כדעת הרמ"א שדי בביטול הדיבור בלבד, משום שיש כאן כמה צירופים נוספים: א. אפשר שאינה אלא משמשי עבודה זרה. אפשר שלדעת הרמ"א בן נח אינו מוזהר על עבודה זרה בשיתוף.

אולם יש כא בעיה אחרת, שכן יש איסור למכור לגוי דבר שישמש אותו לעבודה זרה! [אלא אם כן הוא קונה כמות גדולה לצורך סחורה. ולכן, איני רואה אפשרות טכנית למכור זאת, שהרי בדרך כלל הקונים המעונינים בכך הם אלו הנזקקים לה לצורך עבודתם.

מקורות:

על דעת הרמ"א בענין עבודה זרה בשיתוף לבני נ, ראה שדי חמד כללים ג סי' ו אות יא שקיבץ את שיטות האחרונים בזה. על האיסור למכור עבודה זרה לגוי ראה שו"ע סי' קנא סעי' א. על אופן ביטול עבודה זרה ראה שו"ע שם סי' קמו סעי' ז.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לא הבנתי:
    א. מפורש בחכמת אדם (כלל פה ס"א) שצלב נחשב ע"ז ממש, וודאי הוא ידע יותר טוב מאיתנו מה זה נצרות
    ב. לגבי האיסור למכור ע"ז לגוי לא הבנתי מנלן שיש איסור כזה לגוי?, מילא לגבי איסור הנאה י"ל שהוא אביזרייהו דע"ז, וגם גוי מצווה ע"ז, אבל איסור מכירה לגוי הוא משום לפני עוור, ולא מצינו שגוי נצטווה על לפני עוור.

  2. א. אין ספק שיש שסוברים שנצרות היא עבודה זרה ממש, דברי השואל אמורים לדעת רבים הסוברים שזה נחשב ע"ז בשיתוף.
    ב. אכן, מחלוקת גדולה היא בין הפוסקים אם גוי מצווה על איסור לפני עיור בעבירות שהוא מצווה בהן, וראה ס' גינת ורדים לפרי מגדים כלל מג שנקט בפשיטות שאף גוי מצווה בכך, ולעומתו בשדי חמד מערכת ו כלל כג שהביא מדברי האחרונים שחלקו עליו בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל