בעל חיים השייך לאדם מסויים שהסתבך בגדר ביטחון, האם מותר להוציאו משם על ידי טלטולו או על ידי טלטול הגדר, או בכל דרך אפשרית אחרת, האם יש הבדל בין אותו אדם לאנשים אחרים?
תשובה:
שלום רב.
לא הבנתי משאלתך האם מדובר בגדר רגילה או בגדר חשמלית, ואם כן נחלק את תשובתנו לשני האופנים:
א. לענין גדר רגילה, אכן בעלי חיים נחשבים מוקצה ואסורים בטילטול בשבת, ולכן, אסור לשאת כלב או חתול או כלוב של ציפורי נוי בשבת. במקרה שלנו שהכלב נתון במצוקה ויש בכך "צער בעלי חיים" התירו חכמים לומר לגוי שיחלץ אותו משם, לפי שהתירו "שבות דשבות" [כלומר שני איסורי דרבנן – אמירה לגוי שיעשה איסור שאינו אלא מדרבנן כמו איסור מוקצה] במקום שיש צער בעלי חיים. אך אין לחלצו באופן זה על ידי יהודי. ומכל מקום אם ניתן לדחוף את הגדר בגופו ועל ידי כך הכלב ישתחרר, אף זה מותר אפילו על ידי יהודי.
ב. אף כאשר הגדר היא חשמלית ועל ידי טילטולה נדלקות נורות וכדומה, נראה שמותר לחלץ את הכלב על ידי גוי, לפי שאינו נוגע בגדר עצמה ואין כאן אלא גרמא ואינו מתכוין לכך. כמו כן, אף אם הוא מנענע את הגדר עצמה, נראה שמותר הדבר על ידי גוי, כיון שאינו מתכוין לכך והרי זה כ"פסיק רישא דלא ניחא ליה" שיש מן הפוסקים שהתירו לעשותו בשבת, ואף לדעת האוסרים אין דין זה חמור מכל מלאכה שאינה צריכה לגופה [כלומר, מלאכה שכוונתך לתכלית אחרת מזו המיועדת לה בדרך כלל] שלדעת רבים מן הפוסקים מותרת על ידי גוי.
ג. אין הבדל בנידונים הנ"ל בין בעל הכלב לאדם אחר.
מקורות:
א. על דין מוקצה בבעלי חיים ראה שו"ע סי' שח סעי' לט. על דגי נוי, ראה שו"ת מהר"ח או"ז סי' פב. על ההיתר לבקש מגוי לחלץ את הכלב, ראה משנה ברורה סי' שה ס"ק ע.
ב. על ההיתר לעשות מלאכה על ידי גוי בגרמא, ראה שו"ת מנחת שלמה סי' י. על מלאכה שאינה צריכה לגופה שמותרת על ידי גוי, ראה מגן אברהם סי' שמ לענין אשה ששכחה ליטול את ציפורניה קודם הטבילה, שמותר לה לבקש מגוי שיגזזם עבורה, וכן פסק המשנה ברורה שם ס"ק ג. כמו כן, ראה שער הציון סי' שלד ס"ק נז שמלאכה שאינה צריכה לגופה נחשבת "שבות" לענין זה שבמקום שהתירו "שבות דשבות" [כמו כאן שיש חשש צער בעלי חיים] אף זה מותר.
על דין פסיק רישא דלא ניחא ליה, ראה משנה ברורה סי' שכ ס"ק נג.
איך היא תבקש מגוי לקצוץ לה ציפורניים? האם הכוונה מגויה?
כן.
השאר תגובה