לדווח לחברת השכרה על פרטי התאונה כאשר יש חשש שהיא תתבע אדם אחר

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ב' חשון ה'תשע"ד

נסעתי ברכבי בכביש עירוני, ופגעתי ברכב שחנה בנתיב הימני של הכביש בו נסעתי, במקום בו אסור היה לו לעמוד (ע”פ חוקי התנועה). לרכב בו פגעתי לא נגרם כל נזק, ואילו לרכב שלי – כן. למיטב הבנתי, ע”פ דין תורה אין הוא חייב לשלם לי, אף שעמד במקום אסור, בדומה למובא בגמ’, שאם רובצת פרה ברה”ר, א”א לדרוס אותה ולעבור מעליה באופן שמזיק לה, אף שרובצת במקום שאין לה רשות לכך ומפריע לבני רה”ר, משום שיכול לטעון בעל הפרה, שהמזיק יכול היה להמשיך בהליכתו ברה”ר בנתיב אחר, מבלי להזיק לפרה הרובצת. אם אכן כך, שאלתי היא כזו: אני צריך לדווח על התאונה למעסיק שלי, ששוכר את הרכב עבורי מחברת ליסינג. אינני יודע מה קורה במקרים כאלה, אולם ייתכן שהיות שהנהג השני חנה במקום האסור לו ע”פ חוקי התנועה, תתבע חברת הליסינג (שהיא הבעלים של הרכב שלי) את הנהג השני (או את חברת הביטוח שלו), וע”פ חוקי המדינה הם יצטרכו לשלם. באופן כזה, בו ייתכן שדיווח שלי יגרום להוצאת ממון ע”פ חוקי מדינה אולם שלא ע”פ דין תורה, האם מותר לי לדווח את כל פרטי התאונה, או שאולי עלי לטשטש את נסיבות הנזק, ורק להודיע באופן סתמי על הנזק שקרה לרכבי, מבלי לציין שנגרם ע”י הרכב החונה הנ”ל וכו’? (יש לציין, שעל הצד שלא אדווח את מלוא הפרטים, והתיקון לא ישולם ע”י הנהג השני/חברת הביטוח שלו, מי שיישא בתשלום תיקון הנזק יהיה המעסיק שלי [שבתנאים מסוימים משלם עבור העובדים תיקון נזקים ברכבם, אף אם נגרמו באשמת העובד], אא”כ אודיע לו שאני “מתנדב” לשלם זאת על חשבוני, מפאת ספקות ממוניים הלכתיים שיש לי…)

תשובה:

אם יש אפשרות שלא תחויב לשלם את הנזק, לא אתה ולא המעביד, מבלי לדווח על פרטי התאונה, אין לדווח על הפרטים. אבל אם אין אפשרות כזאת והאפשרות היחידה להיפטר היא אם תדווח על פרטי התאונה הנך רשאי לדווח, אף שעלול להגיע נזק לבעל הרכב החונה.

אם חברת הליסינג תדרוש ממך להעיד בבית משפט, יש לשאול בנפרד.

אגב, אם קשה לשים לב שהרכב חונה במקום האסור, יש לבעל הרכב החונה חיוב מדין ‘בור’ לסוברים שבור חייב על נזקי כלים העומדים לתיקון.

מקורות:

עיין תוספות ב”ב דף נד ע”ב ד”ה וישראל והגהות אשר”י שם פ”ג סי’ סה שיהודי רשאי לתבוע את הגוי אף אם הגוי יחזור ויתבע יהודי אחר שלא כדין. ואפילו הרא”ש אינו חולק אלא במקום שישראל תובע את הגוי בתחבולה ושלא בצדק, מה שאין כן בנידון דידן. בנוסף לכך, הרמ”א בחו”מ סי’ קצד סעיף ב פוסק כהתוספות והגהות אשר”י.

כל זה במקום שהוא חפץ להציל את שלו ולקבל את זכויותיו, אבל בלא זה אין לדווח (אף אם התחייבו על כך בהסכם) כדי שלא לגרום נזק שלא כדין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *