כבוד הרב שלום !
אני מאמין שלא תוכל להחזיר לי תשובה עד סוף סוכות , אבל בכול מקרה להבא ..
האם מותר לישון בסוכה לילד בגיל 13 גם כשההורים מסרבים ולא רוצים , ויתקשו אפילו לישון ? (האבא לא ישן בסוכה )
תשובה:
שלום רב.
מדוע אתה מאמין שלא נוכל להחזיר לך תשובה?
בכל אופן, קשה לקבוע מסמרות בענין, כדאי מאד למצוא את האפשרות לאפשר לילד לקיים את מצוות סוכה כהלכתה. ראה במקורות.
מקורות:
ציינתם בשאלה כי הילד הוא בגיל 13, זה מאד משנה אם הוא כבר בן 13 או עדיין אינו בן 13.
ילד עד גיל 13 חייב לישון בסוכה מדין חינוך, אולם לדעת רוב הפוסקים מצוה זו מוטלת על האב ולא על הבן. דהיינו האב מחוייב לחנך את בנו. ולכן אין לבן זכות לדרוש לישון בסוכה, אלא שהשאלה היא על האב מדוע הוא מתנגד?
אבל אם ילד זה הוא כבר בן 13, זאת אומרת שגם הוא מחוייב לישון בסוכה, אם כך מדוע ההורים מונעים זאת ממנו? ידועה ההלכה שלמרות שהילד חייב לכבד את אביו ואת אמו, אין זה אלא כל זמן שהם אינם מצווים אותו שלא לעשות מצווה זו או אחרת, אבל על חשבון מצוות התורה, הוא מחוייב דבר ראשון למצוות. לכן התורה כתבה "איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו אני ה" ודרשו חז"ל (יבמות ה,ב) כולכם חייבים בכבודי.
אני מניח שהאב אינו ישן בסוכה מסיבה מסויימת. אבל אם סיבה זו אינה פוטרת את הבן משינה בסוכה מדוע למנוע מהילד קיום מצוות? אני מניח שיש להורים איזה פחד שהוא ישן שם לבד. ואם לילד גם היה איזה פחד לישון שם לבדו, היה פטור כדין מצטער שפטור מהסוכה. אבל אם הוא רוצה ואינו מפחד, לכאורה הוא חייב במצוות סוכה.
אמנם בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב סוף סי' כא) כתב: "נראה לי דאם היושב בסוכה איננו מצטער רק אחר מצטער בעדו כגון שאביו דואג ואין לו ישוב הדעת אולי יקרר בנו מחמת הצינה פטור דלא הוה תשבו כעין תדורו דגם מביתו היה יוצא באופן זה".
דבריו צריכים עיון קצת, משום שאמנם בבית בשאר ימות השנה היה נכנס לבית במצב כזה, משום כיבוד אב, ואף היה מחוייב לעשות זאת. אבל בסוכות יש לו חיוב לישון בסוכה, וכיבוד אב אינו קיים במקרה כזה כפי שביארנו, אז מדוע אין כאן תשבו כעין תדורו?
לכן אולי כדאי לנסות למצוא פתרון אחר כדי שהוא יוכל לישון בסוכה כרצונו.
כמו שהרבנים ציינו יש אי בירור בשאלה, ובזה שהאבא לא ישן בסוכה אפשר לומר 3 טעמים:
א. הוא אינו שומר תורה ומצוות לע"ע. וכאן התשובה ברורה כמ"ש הרבנים.
ב. מחמת שהוא מצטער. וכאן ג"כ התשובה פשוטה וכנ"ל.
ג. אם יש לו מנהג כזה [חב"ד, בעלז, ועוד]. וכאן השאלה היא האם בן מחויב לשמוע בקול אביו לשמור מנהג כאשר הבן אינו סומך על המהג, בגלל שזה נגד השו"ע. או לא, ואי"ז קשור לסוכה דוקא.
אמנם יעויין בספר שערי המועדים על חג הסוכות ששם מבואר הטעם למנהג הוא מפני שהוא מצטער [מהאור שמאיר בסוכה ועוד עיי"ש] והבן טוען שהוא לא מצטער.
אז חוזרים לשאלה ב וג' ביחד: האם צער האבא פוטר את הבן והאם הבן מחויב לשמור מנהג אביו.
נ.ב. יש לציין שבשאלה השואל כותב האם מותר, זה מה שגרם לי לחשוב שהשאלה היא שונה……
לא הבנתי מה בכל דבריך משנה את מה שכתבנו בתשובה. ומכל מקום מנהג אלו שאינם ישנים בסוכה מחמת האור המקיף אין לו ראיות הלכתיות מספיקות, והוא בא כנסיון דחוק עד למאוד לפרש מנהג תמוה שנהגו בו במקומם, שהרמ"א כבר פירש שהיה זה מחמת הקור השורר, כך שאין ספק שהבן אינו מחוייב לקבל בזה את מנהג אביו.
[בכונה כתבתי הטעם בחצאי ריבוע כדי לא להכנס לזה].
אז בלי להכנס לנושא הזה הספציפי עד כמה בן מחויב לשמור מנהגי אביו או מנהגי עדת אביו? נא לפרט. תודה.
בענין זה יש פרטים רבים וקשה לפורטם. הכלל הבסיסי הוא שמנהג השייך לקהילה מסוימת שבני אותה משתייכים אליה מחייב את כל בני הקהילה כדין מנהגי אבות, אולם מנהג שהאב עצמו קיבל לנהוג אינו מחייב את בנו. כמו כן, אין המנהג מחייב אלא אם הוא נעשה כפסק גמור ולא כשהאב נוהג כך לחומרא בעלמא. על פרטי הדינים בזה ראה ס' משנת הכתובה חלק א בהרחבה.
נראה לי שהשו"ת התעוררות תשובה לא מדבר בדווקא על אביו ואמו מצד מצוות כיבוד הורים וזה גם לשונו – "רק אחר מצטער בעדו, וכגון אביו…" אבל לאו דווקא אביו, אלא הוא מדבר על כל אדם שבגללו היה יוצא מהסוכה כדי שלא יצטער, ואם כך זה לא נכלל ב"תשבו כעין תדורו".
השאר תגובה