שלום.
יש כאן לכאורה סתירה מדברי חכמים.
כיוון שמצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג, אסרו חכמים להסתפר ולהתגלח בחול המועד. כלומר, למרות שהכלל הוא שמותר לעשות בחול המועד מלאכה שנועדה לטיפול בגוף, ולכן מותר להסיר מן הגוף כל שיער שגורם צער, אסרו חכמים לספר את שיער הראש והזקן בחול המועד. מפני שחששו שאם יהיה מותר להסתפר בחול המועד, אנשים ידחו את התספורת לחול המועד, ויבזו את החג בכך שיכנסו אליו כשהם מגודלי שיער.
מאיסור גילוח בחוה"מ למי שרגיל להתגלח בכל יום, יוצא איפה שיכנס לחג שמחת תורה עם זיפי זקן
ולכך נטה חזו"ע עמ' קצא. אלא שהואיל וגזירת תספורת מדברי חכמים, ואף היא שנויה במחלוקת, ומנגד מצווה מהתורה לכבד את החג בכסות נאה ולא לבזותו בזיפי זקן שנראים כסימן אבלות.
כיצד מיישבים סתירה זו?
בשו"ת אגרות משה ח"א סי' קסג דם בהרחבה בסברא שלך וצידד להתיר גילוח זקן בחול המועד למי שהתגלח בערב החג מהטעם שהזכרת, למעשה החמירו בכך פוסקי זמנינו וחלקו על דבריו, ועיקר טעמם שאף שבסיטואציה זו לא קיים טעם הגזירה יש לנו כלל שאף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, ראה בס' מעדני אשר בשם החיד"א בחיים שאל ח"ב סי' כג שהחמיר בזה טובא, וכתב "המגלח זקנו בחול המועד ענוש יענש"! אף שהאריך בסברא הנ"ל… וכ"כ בשו"ת דברי ישראלח"א סי' קמ שו"ת משפטי עוזיאל ישכיל עבדי ועוד כפי שהביא שם, וכן הביא מהגרי"ש אלישיב ועוד.
שלום.
יש כאן לכאורה סתירה מדברי חכמים.
כיוון שמצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג, אסרו חכמים להסתפר ולהתגלח בחול המועד. כלומר, למרות שהכלל הוא שמותר לעשות בחול המועד מלאכה שנועדה לטיפול בגוף, ולכן מותר להסיר מן הגוף כל שיער שגורם צער, אסרו חכמים לספר את שיער הראש והזקן בחול המועד. מפני שחששו שאם יהיה מותר להסתפר בחול המועד, אנשים ידחו את התספורת לחול המועד, ויבזו את החג בכך שיכנסו אליו כשהם מגודלי שיער.
מאיסור גילוח בחוה"מ למי שרגיל להתגלח בכל יום, יוצא איפה שיכנס לחג שמחת תורה עם זיפי זקן
ולכך נטה חזו"ע עמ' קצא. אלא שהואיל וגזירת תספורת מדברי חכמים, ואף היא שנויה במחלוקת, ומנגד מצווה מהתורה לכבד את החג בכסות נאה ולא לבזותו בזיפי זקן שנראים כסימן אבלות.
כיצד מיישבים סתירה זו?
בשו"ת אגרות משה ח"א סי' קסג דם בהרחבה בסברא שלך וצידד להתיר גילוח זקן בחול המועד למי שהתגלח בערב החג מהטעם שהזכרת, למעשה החמירו בכך פוסקי זמנינו וחלקו על דבריו, ועיקר טעמם שאף שבסיטואציה זו לא קיים טעם הגזירה יש לנו כלל שאף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, ראה בס' מעדני אשר בשם החיד"א בחיים שאל ח"ב סי' כג שהחמיר בזה טובא, וכתב "המגלח זקנו בחול המועד ענוש יענש"! אף שהאריך בסברא הנ"ל… וכ"כ בשו"ת דברי ישראלח"א סי' קמ שו"ת משפטי עוזיאל ישכיל עבדי ועוד כפי שהביא שם, וכן הביא מהגרי"ש אלישיב ועוד.
השאר תגובה