לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מחבת טפלון חלבי שטיגנו בו בצל שנחתך בסכין בשרי

טיגנו במחבת חלבית בצל שנחתך בסכין בשרית, (ביחד עם חביתה), מה דין המחבת? ומה דינו של אוכל שטוגן במחבת אח"כ -האם מותר לאוכלו?
תודה רבה חילך לאורייתא

תשובה:

שלום רב.

דין המאכל שהתערב בו הבצל: לנוהגים עפ"י הרמ"א יש להחמיר ולזרוק את המאכל, ולנוהגים עפ"י השו"ע בדיעבד יש להקל לאכול את המאכל כמין המחבת (במקרה זה כמאכל חלבי)

המחבת טעונה הכשר לפני שימוש נוסף ומועיל להגעילה אף שהיא עשויה טפלון. ואם לא היה שמן כלל יש להקל שהמחבת מותר ללא הגעלה.

מקורות:

לענין המאכל עצמו צירוף של נ"ט בנ"ט, ונטל"פ, כשיטת הפרמ"ג בסי' צ"ו על סעי' ג' במשב"ז.

לענין המחבת, מפני שהבצל הבשרי מקבל טעם חלבי מהמחבת ונעשה נבילה שבלוע בו טעם בשר וחלב ואף שמצד עצמו אינו מפליט את טעם הבב"ח הבלועים בו למחבת אבל ע"י אמצעות השמן הוא מעביר טעם למחבת והוי טעם איסור שהבצל כבר נאסר לכן טעון הכשר (ואם לא היה שמן כלל יש להקל שהמחבת מותר ללא הגעלה שאין טעם הבשר הבלוע בבצל עובר למחבת אלא באמצעות רוטב).

ואופן ההכשר של המחבת נראה דמועיל בהגעלה. ואף שהמחבת הוא טפלון והיינו פלסטיק, ובאיסורא בלע החמירו פוסקי זמננו (הגרי"ש אלישיב זצ"ל הביאו שבות יצחק על דיני מיקרוגל) שלא מועיל הגעלה בפלסטיק. י"ל כיוון שיש כמה צירופים כמש"כ הבית מאיר סי' צ"ו  א, נ"ט בנ"ט.  ב, ונטל"פ.  ג, ובצירוף השיטות שבדוחק הסכין לא נפלט אלא לצנון ולא לשאר דברים חריפים והיא שיטת ר' יחיאל הביאו הב"י סי' צ"ו, לכן יש להקל שמועיל הגעלה למחבת שלא להפסידו בדיעבד, (לכתחילה בוודאי שלא הקילו כדברי הבית מאיר שהוא נסתר לכאו' מדברי הרמ"א סי' צ"ה סעי' ב' ואכמ"ל,)   וכן יש בדבר צירוף שאין הבצל מעביר את טעם הבשר הבלוע בו למחבת אלא באמצעות השמן והוי כהדחת קערות שהשו"ע מקל בדיעבד וכמש"כ בתשו' מהרי"ל דיסקין סי' י"ד עפי"ז להקל באופן דומה לניד"ד.

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. הורה לי רב בשכונתינו שסכין "בשרית" היא סכין שחתכו איתה בשר בכלי ראשון ולמעשה יתכן מאד שבסכין הזאת אף פעם לא חתכו כך וממילא לא נאסר

  2. אכן כשיש ספק אם השתמשו בסכין לבשר אין להחמיר כלל חומרת דבר חריף כמבואר ברמ"א סי' צ"ו סוף סעי' א' מהגה' ש"ד גבי ספק אם נחתך צמון במרא וחצינא או בסכין של גויים.

  3. ב"ה.

    א. יישר כח גדול על האתר והתשובות

    ב.
    קשה לי על התשובה של רבני ההוראה:

    דהרי ממה נפשך:

    אם הצרכת להכשיר המחבת מחמת שהבצל נהיה חנ"נ ונבלע במחבת (ע"י השמן) א"כ איך יתכן שהמאכל מותר באכילה ?

    ואם תאמר שהמאכל מותר מדין צירוף הדינים של נ"ט בר נ"ט ונטל"פ א"כ למה לאסור את הכלי?

    תודה רבה.

  4. אני לא ניסחתי תשובה זו, יש בה חוסר בהירות בעריכה, ואפרש דברי… בתחילה כתב שלרמ"א ומנהג האשכנזים יש לאסור, ולפי זה גם המחבת אסורה, זה ברור ולכן גם כתב את דרך הכשרתה. למנהג הספרדים צידד להקל יותר ועל זה כתב נ"ט בר נ"ט וברור שזה גם לגבי המחבת, ואמנם אף שהאמת היא שאמנם כך דעתו של הגר"ע יוסף, אבל בבן איש חי פרשת קרח מחמיר גם לספרדים ולא הקל אלא בהפסד מרובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל