לתרומות לחץ כאן

טיפה של שמן בשרי שניתזה על סיר שיש בו תבשיל חלבי חם

ניתזה טיפת שמן רותח מטיגון שניצלים,על סיר שנמצא על האש ושיש בו תבשיל חלבי חם, יש שישים בתבשיל כנגד הטיפה. מה דין התבשיל ומה דין הסיר

תשובה:

שלום רב.

יש בשאלה זו פרטים רבים ואנסה לתמצתם בקצרה:

א, אם הטיפה ניתזה כנגד מקום שיש תבשיל:

דין התבשיל: אם הוא דבר לח מועיל שישים בתבשיל והוא מותר, ואם התבשיל דבר גוש לא מועיל שישים ונאסר מקום נפילת הטיפה (שיש לחשוש שאין השמן מתפשט בכל הבשר ויש לחשוש ששמן הוא דבר כחוש ואין מפעפע בדבר גוש כמבואר בחזו"א יור"ד סי' כ"ב סק"ה אמנם בשעה"צ סוס"י שי"ח מבואר ששמן מפעפע בשישים אין להחמיר חומרא זו ולמעשה שמעתי ממורי  הוראה להחמיר שאינו שמן) אלא שיש לברר אם עירה את התבשיל החלבי בעודו רותח לסירוגין (דהיינו שעירה בב' פעמים ולא בפעם אחת) שאם עירה בב' פעמים יש לחשוש שמא נשתייר פחות משישים בתבשיל כנגד הטיפה, ונאסר עד שישים כנגד הטיפה וואח"כ צריכים שישים פעמים שישים (3600) כנגד הטיפה (עיי"ש בשיטת המהר"מ) חוזר ואוסר את השאר על כן יש לשאול את השואל איך הוא עירה את התבשיל החלבי.

ודין הקדירה: לכתחילה יגעיל את הקדירה לכולי עלמא, אך לענין דיעבד או בכלי מחרס שאי אפשר בהגעלה נחלקו אחרונים: הרמ"א החמיר שהקדירה אסורה, (סעי' ו') וכן פסק הש"ך.  והט"ז חולק דבדיעבד הקדירה מותרת, הגר"א הקל דגם הרמ"א לא החמיר אלא בקדירה מחרס ולא בכלי מתכות, אך הפרמ"ג חולק להחמיר, למעשה: הדבר נתון למחלוקת הפוסקים החזו"א נקט להקל כט"ז בדיעבד והחכ"א מחמיר כהרמ"א והש"ך. ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' נ"ז כ' דאין זה אלא חומרא.

ב, ואם הטיפה ניתזה כנגד הריקן:

דין התבשיל:

אם הסיר היה מכוסה כשניתזה הטיפה:  דינו כמו שניתז כנגד התבשיל (כ"כ בבהגר"א דכיוון שיש הבל וזיעה בסיר הכל נידון כמו כנגד הרוטב אמנם יש להבחין שכשניתזה הטיפה כבר העלה אדים ולא היה בתחילת הבישול שאין כלל זיעה).

ואם לא היה מכוסה אלא מגולה: נאסר מקום נפילת הטיפה ואוסר עד כדי שישים כנגד הטיפה, ולכן אם עירה את התבשיל בעודו חם כנגד מקום נפילת הטיפה או שהעלה רתיחות והגיעו הרתיחות כנגד נפילת הטיפה צריכים בתבשיל שישים פעמים שישים כנגד הטיפה (3600) שכבר שישים כנגד הטיפה נעשו חנ"נ,  ואם אין שיעור זה בדיעבד בכלי מתכת: יש להקל בהפסד מרובה שאין חנ"נ בבליעות בכלים כמבואר בסי' צ"ח, וכן בבהגר"א בסי' צ"ב סעי' ז', ובכלי חרס מחל' ש"ך וט"ז בסי' צ"ב סעי' ז' עיי"ש פרמ"ג.(ויש לציין דניד"ד הוי איסור דרבנן משןום ששניצל הוא בשר עוף וחומרות אלו החמירו אף בבשר עוף תשו' טוטו"ד סי' קכ"ו)  ואם לא עירה דרך מקום נפילת הטיפה ולא העלה רתיחות מן הדין התבשיל מותר, אך נהגו להחמיר לאסור את התבשיל ובמקום הפסד מרובה וצורך סעודת מצוה כ' הרמ"א להקל שהתבשיל מותר בדיעבד.

אם הסיר היה אינו בן יומו משימוש בחלב חוץ מהשימוש הזה יש להקל שמספיק שיש בתבשיל שישים כנגד הטיפה ואין צריך 3600 אף כשעירה דרך מקום נפילת הטיפה אך לכתחילה לא יערה משום ביטול איסור לכתחילה, ודין זה מבואר שם סעי' ה' לגבי קדירה חדשה או שאינה בת יומה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל