לתרומות לחץ כאן

השוואות בין איסור ב"י ואיסור לא תשחט על חמץ – סג.

 

איסור בל יראה

איסור לא תשחט על חמץ

אם מהני ביטול

כן

כן. כדמוכח במשנה מט. וצ"ע מש"כ בראש יוסף פסחים ה. דלא מהני

בקבלת אחריות

עובר

לשאג"א סי' ע"ז עובר ולצל"ח סג. א"ע

חמץ נוקשה או בתערובת

מחלוקת תנאים אי עובר

א"ע מנ"ח (פ"ט) ובירושלמי ל"נ כן

שיעור החמץ לבית שמאי

כותבת

צ"ע

חמץ שאינו ברשותו להגאונים

אינו עובר

צ"ע ע' שאג"א

משהה חמץ ע"מ לבערו

לתוס' כט: א"ע

צ"ע

בפסח שני

מותר. צה.

מותר. גמ' צה:

על מי האיסור

על בעל החמץ

ע' טבלא למטה

כשאינו עמו בעזרה

עובר

לר"ל בעי דוקא [על] בסמוך

כשהחמץ של ישראל חבירו

מחל' אי עובר

עובר על חמץ של א' מבני החבורה

בחולה שיש בו סכנה

א"ע

ספק בעונג יו"ט ל"ו

וע"ע בתוס' צה. על המשנה מה בין פסח ראשון לשני ולא הזכירו גם הך דלא תשחט משמע לכ' דזה נכלל בכלל איסור ב"י שכבר נמנה במשנה.

כשיש לו חמץ

המקור

כשיש לאחר חמץ

השוחט

עובר [ולר"ש דחייב רק על שחיטה ראויה אם שחט פסח שלל"ש פטור]

לא תשחט [אף שאינו בבל ילין]

כשיש לא' מבני חבורה עובר ולמאירי אף כשיש חמץ לזורק אחריו ולצל"ח ומנ"ח א"ע כה"ג. ולהר"מ השוחט חייב רק כשיש לו חמץ

הזורק

עובר [ולר"ש דחייב רק על שחיטה ראויה אם שחט פסח שלל"ש וזרק לשמו יהא חייב שפ"א ולמאירי פטור דל"ה זבח]

נתרבה במכילתא מדם זבחי [אף שאינו בבל ילין]

כשיש לא' מבני חבורה עובר. וכשיש חמץ לשוחט למאירי עובר ולמנ"ח א"ע. ולהר"מ הזורק חייב רק כשיש לו חמץ

המקבל

למאירי כן וע"ע לקו"ה ולירוש' פטור

ע' צל"ח בד' רש"י דקאי נמי בבל ילין?????

למאירי כנ"ל

והמוליך

כנ"ל

כנ"ל

למאירי כנ"ל

המקטיר

מחל' תנאי סד. י"א כשיש לו בשעת הקטרה וי"א אף שהי' לו בשעת שחיטה

דאיתי' בבל ילין

הצל"ח מדייק מרש"י סג: דאי היה לא' מבני החבורה א"ע דהקרבן נפסל [וא"כ ה"ה בזורק] אבל להר"מ עובר

א' מבני חבורה

לרש"י חייב ולתוס' פטור

כיון דאיתיה בבל ילין לוקה דכה"ג יש שליח לדב"ע ע' שיעורי הגרש"ר

לרש"י סג. בין אם היה לו או לאחר מבני החבורה ואף אי היה חמץ לשוחט אבל לתוס' בני חבורה א"ע

 

 

עבודות קרבן פסח בשבת

הדין

המקור והטעם

מלאכת יו"ט לצואו"נ

שחיטה מלאכת שוחט

דוחה

דיליף גז"ש במועדו מתמיד שדוחה

מותר

זריקה לתוס' אין איסור

ולרמב"ן בא משום תיקון

ואולי י"ל דדוחה מוקצה

מותר

מיחוי קרביו

דוחה

הקטר חלבים

מלא' הבערה

דוחה

חביבה מצוה בשעת' וע' רש"י סח: דהוי גזב"כ מעולת שבת בשבתו

הפשט עורו

דוחה

דהוי הכשר קרבן

צלייה

אין דוחה

דל"ה הכשר קרבן

מותר ולצורך הלילה אסור

הדחת קרבים

אין דוחה

דאפשר בלילה

הרכבת הבהמה שבות דהוצאה [כר"נ]

לר"א דוחה ור"י ורע"ק אוסרין

אפשר מער"ש

כצלייה

הבאת הסכין מלאכה הוצאה דאורייתא

לר"א דוחה ולרע"ק מביאו בשינוי [לתורי"ד מותר לעשות בשינוי וא"צ להביא לעזרה מער"ש]

אפשר מער"ש ומ"מ מותר בשינוי [לרש"י דשינוי קל טפי היכי דלא שכיח ולתוס' דשבות דבהמתו קיל]

חוץ לתחום שבות

מחל' ר"א ור"ע

אפשר מער"ש

אסור

חתיכת יבלת שבות או דיבשה או דמסיר ביד ולא בכלי

כנ"ל

אפשר מער"ש ולרש"י הנ"ל אסור אף בשינוי כיון דשכיח. ומד' רש"י סו. נ' דאם היבלת נולדה בשבת מותר לכו"ע דהוי גוף הקרבן וע"ע צל"ח

הזאה על טמא שבות לרש"י דמתקן גברא וע' גמ' סט. משום שמא יעבירנה

כנ"ל

א"א מער"ש ומ"מ לא קאי עליה גז"ש דבמועדו כיון דל"ה גוף הקרבן

אסור

הקדשתו שבות

מותר משמע אפי' לכתחילה

אף דאפשר מער"ש מ"מ ל"ג בחובת היום וע"ע רש"י

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל