|
|
איסור בל יראה |
איסור לא תשחט על חמץ |
|
אם מהני ביטול |
כן |
כן. כדמוכח במשנה מט. וצ"ע מש"כ בראש יוסף פסחים ה. דלא מהני |
|
בקבלת אחריות |
עובר |
לשאג"א סי' ע"ז עובר ולצל"ח סג. א"ע |
|
חמץ נוקשה או בתערובת |
מחלוקת תנאים אי עובר |
א"ע מנ"ח (פ"ט) ובירושלמי ל"נ כן |
|
שיעור החמץ לבית שמאי |
כותבת |
צ"ע |
|
חמץ שאינו ברשותו להגאונים |
אינו עובר |
צ"ע ע' שאג"א |
|
משהה חמץ ע"מ לבערו |
לתוס' כט: א"ע |
צ"ע |
|
בפסח שני |
מותר. צה. |
מותר. גמ' צה: |
|
על מי האיסור |
על בעל החמץ |
ע' טבלא למטה |
|
כשאינו עמו בעזרה |
עובר |
לר"ל בעי דוקא [על] בסמוך |
|
כשהחמץ של ישראל חבירו |
מחל' אי עובר |
עובר על חמץ של א' מבני החבורה |
|
בחולה שיש בו סכנה |
א"ע |
ספק בעונג יו"ט ל"ו |
וע"ע בתוס' צה. על המשנה מה בין פסח ראשון לשני ולא הזכירו גם הך דלא תשחט משמע לכ' דזה נכלל בכלל איסור ב"י שכבר נמנה במשנה.
|
|
כשיש לו חמץ |
המקור |
כשיש לאחר חמץ |
|
השוחט |
עובר [ולר"ש דחייב רק על שחיטה ראויה אם שחט פסח שלל"ש פטור] |
לא תשחט [אף שאינו בבל ילין] |
כשיש לא' מבני חבורה עובר ולמאירי אף כשיש חמץ לזורק אחריו ולצל"ח ומנ"ח א"ע כה"ג. ולהר"מ השוחט חייב רק כשיש לו חמץ |
|
הזורק |
עובר [ולר"ש דחייב רק על שחיטה ראויה אם שחט פסח שלל"ש וזרק לשמו יהא חייב שפ"א ולמאירי פטור דל"ה זבח] |
נתרבה במכילתא מדם זבחי [אף שאינו בבל ילין] |
כשיש לא' מבני חבורה עובר. וכשיש חמץ לשוחט למאירי עובר ולמנ"ח א"ע. ולהר"מ הזורק חייב רק כשיש לו חמץ |
|
המקבל |
למאירי כן וע"ע לקו"ה ולירוש' פטור |
ע' צל"ח בד' רש"י דקאי נמי בבל ילין????? |
למאירי כנ"ל |
|
והמוליך |
כנ"ל |
כנ"ל |
למאירי כנ"ל |
|
המקטיר |
מחל' תנאי סד. י"א כשיש לו בשעת הקטרה וי"א אף שהי' לו בשעת שחיטה |
דאיתי' בבל ילין |
הצל"ח מדייק מרש"י סג: דאי היה לא' מבני החבורה א"ע דהקרבן נפסל [וא"כ ה"ה בזורק] אבל להר"מ עובר |
|
א' מבני חבורה |
לרש"י חייב ולתוס' פטור |
כיון דאיתיה בבל ילין לוקה דכה"ג יש שליח לדב"ע ע' שיעורי הגרש"ר |
לרש"י סג. בין אם היה לו או לאחר מבני החבורה ואף אי היה חמץ לשוחט אבל לתוס' בני חבורה א"ע |
|
עבודות קרבן פסח בשבת |
הדין |
המקור והטעם |
|
מלאכת יו"ט לצואו"נ |
|
שחיטה מלאכת שוחט |
דוחה |
דיליף גז"ש במועדו מתמיד שדוחה |
|
מותר |
|
זריקה לתוס' אין איסור ולרמב"ן בא משום תיקון ואולי י"ל דדוחה מוקצה |
מותר |
|
|
|
|
מיחוי קרביו |
דוחה |
|
|
|
|
הקטר חלבים מלא' הבערה |
דוחה |
חביבה מצוה בשעת' וע' רש"י סח: דהוי גזב"כ מעולת שבת בשבתו |
|
|
|
הפשט עורו |
דוחה |
דהוי הכשר קרבן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צלייה |
אין דוחה |
דל"ה הכשר קרבן |
|
מותר ולצורך הלילה אסור |
|
הדחת קרבים |
אין דוחה |
דאפשר בלילה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרכבת הבהמה שבות דהוצאה [כר"נ] |
לר"א דוחה ור"י ורע"ק אוסרין |
אפשר מער"ש |
|
כצלייה |
|
הבאת הסכין מלאכה הוצאה דאורייתא |
לר"א דוחה ולרע"ק מביאו בשינוי [לתורי"ד מותר לעשות בשינוי וא"צ להביא לעזרה מער"ש] |
אפשר מער"ש ומ"מ מותר בשינוי [לרש"י דשינוי קל טפי היכי דלא שכיח ולתוס' דשבות דבהמתו קיל] |
|
|
|
חוץ לתחום שבות |
מחל' ר"א ור"ע |
אפשר מער"ש |
|
אסור |
|
חתיכת יבלת שבות או דיבשה או דמסיר ביד ולא בכלי |
כנ"ל |
אפשר מער"ש ולרש"י הנ"ל אסור אף בשינוי כיון דשכיח. ומד' רש"י סו. נ' דאם היבלת נולדה בשבת מותר לכו"ע דהוי גוף הקרבן וע"ע צל"ח |
|
|
|
הזאה על טמא שבות לרש"י דמתקן גברא וע' גמ' סט. משום שמא יעבירנה |
כנ"ל |
א"א מער"ש ומ"מ לא קאי עליה גז"ש דבמועדו כיון דל"ה גוף הקרבן |
|
אסור |
|
הקדשתו שבות |
מותר משמע אפי' לכתחילה |
אף דאפשר מער"ש מ"מ ל"ג בחובת היום וע"ע רש"י |
|
|
|
|
|
