האם חולה נפש פטור ממצוות ?
מה נחשב למחלת נפש ע"פ היהדות?
אם חולה נפש מתנהג כמו רשע בנגוד לרצונו, הוא לא שולט בעצמו, ואפילו עושה חלול ד'- זה אומר שד' רצה שיתרחש חלול ד'?
או להפך, אם חולה נפש מתנהג כמו צדיק ללא שליטה בעצמו, יש לו שכר? כי למשל בגלל מעשיו הוא מחזיר אנשים בתשובה, מה זה אומר?
תשובה:
חולה נפש זה דבר מאד כללי, לא ניתן לקבוע בצורה כזו האם דינו כשוטה. ואפילו אם דינו כשוטה האם אכן הוא פטור בכל המצוות או שמא רק מהדברים שהוא עושה אותם ללא דעת. ראה במקורות.
לשאלתך במקרה שוהא מתנהג בניגוד לרצונו ועושה חילול ה' האם זה רצונו של הקב"ה שיתרחש חילול ה'. בודאי שאין רצונו של הקב"ה שיהיה חילול ה' בזה אין כל ספק. ובאשר להתנהגותו של האדם, נפלאים הם דרכי ה' וקטונתי מהבנתם.
ומה ששאלת האם שוטה שעושה מצוות, האם יש לו שכר, התשובה היא לכאורה כן. וראה במקורות.
מקורות:
בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' קכ דן בהרחבה בענין שוטה לדבר אחד האם הוא כשיר לתת גט לאשתו או לא. דעת התורת גיטין שאם הוא שוטה לדבר אחד אינו כשיר לתת גט והוא אף פטור מהמצוות. אולם האגרות משה שם מאריך בענין. ורצה להוכיח מדברי הרמב"ם כי למרות שהוא יהיה פטור מכל המצוות הן במצוות שאנו רואים שהוא עושה אותם כחסר דעת, והן מהדברים שאנו רואים שהוא עושה אותך בדעה צלולה "דכיון שלא חייבתו תורה במצות בדברים שאינו בן דעת הוא פטור ממילא מכל המצות דאין חיוב במצות לחצאין". אבל בגיטין קידושין קניינים וכד' הכל תלוי אם נראה שעושה אותם כחסר דעת או לא.
אבל המעיין בדבריו יראה כי הסיבה לכך משום שהוא סובר שפטור שוטה מכל המצוות הוא משום שיש לו פטור מעצם היותו שוטה ולא בגלל שהוא אנוס מאחר שאין בו דעת, וכך כתב: "דהא זה ששוטה פטור ממצות אינו משום דהוא אנוס דנימא דלכן בדברים שאינו אנוס מצד שטותו יתחייב דהא חזינן בריש פרק מי שהחשיך שוטה וקטן לשוטה דלא אתי לכלל מצות ואם רק מצד אנוס הוא פטור שוטה ממצות שנמצא שבעצם הוא בר חייב במצות היה אסור לנו להכשילו באיסור דעל זה אינו אנוס דכשלא ניתן לו לא יעבור אלא ודאי דפטור בעצם". והביא ראיה לכך מראש השנה (כח,א) שוטה שאכל מצה ואח"כ נשתפה (נעשה בריא) חייב לאכול שוב מצה. כלומר, אפילו שעשה מצווה לא עלתה לו. אם כך אנו רואים שאין פטור זה בגלל היותו אנוס.
אולם ראה שם בטורי אבן שביאר את הגמרא שם קצת אחרת, שהוא חייב לאכול שוב מצה משום שמעשה של שוטה אינו נחשב למעשה רציונאלי, ולכן אין זה נחשב למצווה, אבל אם המעשה היה נחשב למעשה רציונאלי, ודאי שהוא קיים את המצווה, משום שבעצם שוטה הוא ככל יהודי שיש עליו חיובי מצוות. ולפי דבריו לכאורה פטור שוטה מהמצוות הוא בגלל שהוא אנוס. וכך אנו רואים בכמה פוסקים שיש בשוטה חיוב ספיה, כלומר, אסור לאדם להכשיל שוטה בעבירות (ראה שו"ת חתם סופר או"ח סי' פג, ושדי חמד מערכת ח' כלל קטו). ואם כך, היה נראה שאם הוא שוטה לגבי דבר אחד, וגבי דבר אחר יש מקום לומר שעל הדברים שיש בו דעת לכאורה הוא שייך במצווה. ראה עוד כאן מה שכתבתי בנושא.
חולת נפש שהתמכרה קשות מהמצב הסבוך לסגריות ולכן שמרה שבת חוץ מסגריות
האם נחשה לה כחילול שבת?
היתה מאוזנת עם כדורים אבל הם לא אזנו אותה למאה אחוז ומי לא מכיר את תופעות הלוואי הקשות שלהן שאחת מהן היא דכאון מחשבות טורדניות כך שהבעיה לא נפתרת ורק מתחילה בעיה חדשה במינון נמוך יותר "מכוסה"
ודאי זה חילול שבת אלא אם כן מדובר ברמה של אונס… נדיר מאוד אבל מחלת נפש זה דבר שאין לו גבול, הכל לפי הענין….
השאר תגובה