תקיעת שופר כמנהג התימנים

רבני בית ההוראה
ט' אלול ה'תשע"ג

בסד האם מרוקאי שתוקע בשופר יכול לתקוע התרועות(הקצרות) בסגנון התמנים ע”י הזזת השופר, אם קשה לו עם נשיפות קצרות? האם יוצאים בזה ידי חובה? תודה תשובה:

שלום רב.

בדברי ראשונים רבים מצינו שפירשו את התרועה בקולות קצרים, ולכן מנהג רוב עם ישראל לעשות את התרועה בנשיפות קצרות, ואין לשנות מהמנהג ועל כל אחד יש לנהוג כמנהג מקומו. אמנם יש מהראשונים שמצינו בהם שעושים את התרועה כמנהג התימנים שעושים קול ארוך ומרעידים את השופר. ולכן יש נוהגים לאחר התפילה לתקוע גם תקיעות של התימנים כדי לצאת ידי חובה גם לדעת הראשונים האחרים.

מקורות:

הראשונים בראש השנה לג,ב (רש”י רשב”א ריטב”א ורא”ש) פירשו שתרועה נעשית על ידי קולות קצרים סמוכים זה לזה. וברמב”ם ג,ב משמע כמנהג התימנים וכן משמע בדברי העיטור שהביא הטור בסי’ תק”צ ובסידור הרס”ג.

2 תגובות

    אבישי:

    גם אצלנו אין אישור להרעיד את השופר בתרועה
    אנחנו מבצעים זאת באמצעות הנשיפה עצמה כמובן שצריכים להתאמן בטרם

    אסף ריעני הלוי:

    מי שחושב שהתימנים מרעדים את השופר טועה ומטעה. הרעדת הקול ע”פ ההלכה ובפועל מתבצעת מהסרעפת או ע”י אויר או ע”י הלשון. הרב כדורי ע”ה זצ”ל אמר שיש לכך אסמכתא מדורות והרב עובדיה ע”ה אמר שאל לשנות הנוסח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *