שלום לרב
רבות נאמר על חזרה בתשובה
א. רציתי לדעת איך ידע האדם שתשובתו התקבלה?
ב. הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב' הלכה א' כותב שהתשובה מתקיימת רק אחרי שיהיה באותו מקום ובאותה אישה ולא יפול…
הרי איך יכניס עצמו בעל תשובה למציאות כזאת???
תודה
תשובה:
שלום רב.
א. כאשר ידע שיעיד עליו בורא העולמים שלא יחזור לחטא זה שוב לעולם.
ב. מקור דברי הרמב"ם בגמרא ביומא פו,ב היכי דמי בעל תשובה, אמר רב יהודה: כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה וניצל הימנה, מחוי רב יהודה: באותה אשה, באותו פרק, באותו מקום. ופירש רש"י שם באותה אשה באותו מקום – שעבר שם העבירה, ואותו פרק, מתוך שדומה מכל וכל לזמן שנכשל בו כבר – יצרו מתגבר עליו, ואומר לו: ראה פלונית, ואותו מקום, ואותו פרק הוא – קום עשה מה שעשית כבר.
וטעם הדבר שכאשר חוזר לאותו המצב בדיוק שהיה בזמן שעבר על החטא ולא חטא בו, מוכח שמה שלא חוטא שוב באותו החטא הוא רק בגלל יראת ה' ולא בגלל דברים אחרים כיון שנקלע לאותו המצב, ובזה ייחשב לו תשובה גמורה.
ואף על פי שצריך כדי להגיע למדרגה זו להכניס עצמו לידי נסיון ובדרך כלל אסור לאדם להכניס עצמו לידי נסיון, כמו שאמר רב יהודה בסנהדרין קז,א לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, אך כתבו ראשונים שלבעל תשובה מותר להכניס עצמו לידי נסיון כדי להשלים את תשובתו ולא לחטוא בה שוב.
אמנם כדי שלא יעבור באיסור ייחוד כאשר יגיע למצב זה שוב כתב הרמב"ם כשהביא את דברי הגמרא 'במדינה שעבר בה' במקום 'באותו מקום'.
ובכלי יקר בפרשת חוקת פרק יט כתב שהבעל תשובה מוכרח להכניס עצמו לידי נסיון ולכן אמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד (וכן כתב הבן יהוידע בברכות לה,ב).
ובלשון רבינו יונה בשערי תשובה עיקר יט אות מט משמע שאסור גם לבע"ת להכניס עצמו למצב נסיון זה אך אם נזדמן לו מצב זה יהיה לו תשובה גמורה בכך. ועוד כתב שם רבינו יונה שמי שלא הזדמן לידו אותה אשה וכו' יוסיף בנפשו יראת ה' דבר יום ביומו כל הימים.
ובבן יהוידע ביומא שם פו,ב כתב שבדברי רבי יהודה האלו מבואר מה שאמרו חז"ל שגדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם, מפני שצריך הרבה אריכות ימים עד שיזדמן לו להגיע לאותו מקום באותה אשה ובאותו פרק. וראה שם בהמשך דבריו מעשה מבהיל המוכיח כיצד התקיימו דברי ר' יהודה הנ"ל.
בהצלחה רבה.
