|
מקום שנהגו |
הטעם |
הערות |
|
שלא לעשות מלאכה בע"פ לב"ה מנה"ח ולב"ש אף בלילה |
לרש"י שיהא פנוי וע"ע תוס' ובנו"כ והובא לעיל בטבלא לדף נה: |
ולרי"ה בגליל אסור מדינא ולא מהני התרת נדרים [תלמיד רשב"א] או כשעקר למקום שעושין ואין דעתו לחזור לא הותר. ר' יהונתן |
|
שלא למכור בהמה דקה לגוי |
אטו בהמה גסה שאסורה מגזרת שכירות ונסיוני |
ולרי"ה מותר בשבורה [אפי' בגסה] ולב"ב בסוס |
|
שלא לאכול צלי בלילי פסחים אפי' עופות ואפי' בשלו ואח"כ צלאו |
דנראה כאוכל קדשים בחוץ |
שה או גדי מקולס אסור בכל מקום וכן אסור לומר בשר זה לפסח [לרש"י בכל בשר שמא הקדישו לדמיו ולתוס' רק בשה וגדי שיחשבו שהקדישו מחיים] ובדיעבד אם אמר כן למג"א אסור [בשה וגדי] ולמ"ב תס"ט א' מותר |
|
[שלא] להדליק נר בליל יוכ"פ |
שלא יבוא לידי תה"מ [לכ' זה אף כשאשתו נדה משום ל"פ] |
ובמקום שאין מתייחדין חייב.וכשחל בשבת לרשב"א מדליק ולחכמים לא |
|
שלא לעשות מלאכה בט"ב |
שלא יסיח דעת מן האבלות |
ות"ח בטלין בכל מקום ומחל' ת"ק ורשב"ג אי שאר אדם רשאי להחמיר |
|
|
