בס"ד
שלום. ברצוני להבין בעז"ה את היחס בין קניין סודר כנותן תוקף לבין הדין של קניין דברים שא"א להקנות דברים לא מוחשיים. ואם נגיד כרמב"ם הלכות מתנה שבאמת זה לא נותן תוקף הלכתי, הרי מצינו בש"ס (ולא מנהג) שעושים קניין שבו המקנה מקנה "התחייבות" כגון לפי מי שסובר שפשרה צריכה קניין ועוד. תודה רבה ויישר כח
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה
אי אפשר לקבל קניין על פעולה מסוימת, אבל אפשר לקבל קנין להתחייב.
הבעיה של קנין דברים היא בקניין על דבר חדש, אבל אפשר לקבל קניין כדי להוכיח יותר גמירות דעת על דבר שאיננה קניין חדש אלא בירור מסוים. כגון קניין בפשרה כתבו התוספות בסנהדרין דף ו ע"א ד"ה צריכה, שהקניין הוא לאלם (על חלק המחילה). כמו כן, מצינו בקניין למנות דיין שפסול לדון שכתב הנמוק"י בסנהדרין דף ד ע"ב שהקניין הוא לחזק הדברים ולכן אין חיסרון של קניין דברים. ועיין עוד בש"ך חו"מ סי' כב סק"ד בשם ראב"ן.
לא הבנתי מאיזה רמב"ם מדובר.
