|
ההולך בדרך בי"ד בניסן |
ונזכר שיש לו חמץ בביתו |
ואם נזכר לאחר זמן איסורו ובשעה ו' תלוי במחל' מג"א וא"ר אי מהני ביטול מה"ת. שעה"צ כ"ג |
|
למול בנו |
אם אין שהות מבטלו ודיו [וע' מאירי שיש מקילין רק בהולך למול כדי שיוכל לשחוט פסחו] |
למג"א חוזר לבערו ויש חולקין ע' שעה"צ כ"ד |
|
לשחוט פסחו |
כנ"ל |
חוזר לכו"ע דלא יוכל לשחוט פסח על החמץ למ"ד לא בעי' על בסמוך להלן סג: ס' המכתם. ולמהרמ"ח משום דתשביתו קדם למצות פסח |
|
לאכול סעודת אירוסין ולר' יוסי גם סעודת סבלונות |
כנ"ל אבל לסעודת ברית חוזר מ"ב כ"ג ולרי"ה אף לסעודת סבלונות חוזר לבער |
חוזר דמצד חמץ עובר בכל רגע |
|
לבית אבל או משתה |
כנ"ל. רש"י ומשתה דוקא נישואי ת"ח לבת ת"ח |
כנ"ל |
|
להציל וכד' |
מבטלו אף אם יש שהות |
כשיש שהות מחל' אי חוזר מ"ב ל' |
|
לדבר הרשות [ולתוס' אפי' הולך לשמוח בפסח עם קרוביו] |
אם יש לו כביצה צריך לחזור ולבערובפחות מכביצה מבטלו ובשעה"צ כ"ח הביא דיש חולקין |
חוזר אף בשביל כזית מ"ב ל"ג ובפחות מכזית למג"א א"צ ופמ"ג ורעק"א מפקפקין שעה"צ ל'דעובר באיסור ח"ש |
|
ובמקום הפסד מרובה |
דינו כהולך לדבר מצוה בה"ל תל"ו א' |
חוזר |
|
לקבור מת מצוה |
מבטלו בלבו אף שיש שהות |
אינו חוזר אפי' יש שהות. מ"ב כ"ט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אסור לת"ח ליהנות מסעודת רשות ואם נהנה גולה |
בת כהן ע"ה לישראל ע"ה אין זווגן עולה יפה שהוא מת או א' מהן מת קודם זמנו או באין לעניות |
|
|
או בת ת"ח לע"ה או ת"ח לבת ע"ה אבל ע"ה לבת ע"ה אפי' כהן מותר |
||
|
סדר הקדימות בנישואין לישא בתו של |
ת"ח, גדולי הדור [אנשי מעשה וצדיקים], ראשי כנסיות [מתעסקין בצרכי צבור], גבאי צדקה [טובים ונאמנין], מלמדי תינוקות |
|
|
ע"ה |
אין נושאין את בתו אסור להתלוות עמו בדרך דחשוד על שפ"ד או שאין חרד להצילו מותר לנוחרו בשבת או לקורעו כדג. לתוס' ר"ל ברודף ומומר להכעיס אין מוסרין ולא מקבלין מהן עדות ואין מגלין להן סוד ואין נמנה אפוטרופוס על יתומים או צדקה דאינו נאמן וי"א אין מכריזין על אבדתו דגרע ממומר לתיאבון ואולי כאלו שלא מעלין ולא מורידין |
|
