|
המשך
|
איסור
אכילה
|
איסור הנאה
|
איסורו
בע"פ
|
בל יראה
|
איסור שהייה מדרבנן
|
איסורו אחה"פ
|
|
תערובת מין במינו
|
מה"ת בטל חד בתרי. ומדרבנן במשהו
|
כאכילה
|
מדרבנן בטל בס' וי"ח דבמשהו כיון דילמ"ת
|
אינו עובר דמה"ת בטל ברוב
|
אסור
|
מותר אף באכילה מ"ב תמ"ב א' וסי' תמ"ז סקק"ב
|
|
טעם כעיקר
|
מחלוקת ראשונים ע"ע הערה[4]
|
אסור
|
אסור
|
מחלוקת הפוסקים ע"ע מ"ב ריש סי' תמ"ב סק"א
|
אסור
|
מחלוקת ובהפ"מ יש להקל מ"ב תמ"ב א'
|
|
אוכל שנתבשל
לפני פסח בכלי חמץ
|
מחלוקת אי הוי נטבנ"ט דהיתר וקיי"ל דאסור
|
כאכילה
|
כאכילה
|
להלכה א"ע ומותר לאחה"פ
|
להלכה מותר. מ"ב תמ"ב א'
ובח"ס שו"ת ק"ח מחמיר
|
מותר
|
|
חרכו
קודם זמנו
|
הראב"ד על רי"ף והר"ן בחי' כא: מתירין[5]. ולרא"ש שו"ע ט"ז סי' תמ"ב ומ"ב מ"ג אסור מדרבנן דאחשביה
|
מותר
|
מותר
|
מותר
|
מותר
|
מותר
|
|
חרכו
לאחר זמנו
|
אסור וע' ריטב"א כא: דבחרכו בשעה ה' אסור באכילה [בלי אחשביה] וע' חי' ר' שמואל ע' קנד
|
אסור. גמ' כא: וע"ע מ"ב תמ"ב סקמ"ג דאף בספק אסור. ומשמע דהוי איסור תורה אבל בס' המנהיג כ' דהוי דרבנן.[6]
|
|
בשעה"צ תמ"ב סקי"ט כ' דלפמ"ג אסור לקיימו רק מדרבנן ולשועה"ר מה"ת וע"ע נוב"ת יו"ד נ"ז דנ' ג"כ דאסור מה"ת וכן באחיעזר ח"ג ה' ו' אסר מצד תשביתו אבל ב"י ליכא
|
אסור
|
|
|
פת שזרקו לבית הכסא אחר זמן איסורו ואין ראוי לכלבים
|
אסור
|
אסור
|
|
ע"ע מ"ב סי' תמ"ה דאף אם זרקו אחר זמנו לביה"כ שפ"ד. וחזו"א כ' שאח"ז אף דליכא ב"י מ"מ אכתי חייב בביעור
|
מותר ולחזו"א חייב בביעור
|
|
|
פת שנפסל מאדם
קודם זמנו
|
לתוס' כא: אסור (מדרבנן דהוי שלכד"א). ולרש"י שם מותר (לפי השפ"א ופמ"ג).
ובחזו"א קט"ז ז' מצדד דשרי אף מדרבנן כשהפגם אינו מחמת דבר חצוני. ואולי זה כשאין מחמע ד"א
|
אסור. תוס' כא: ולרש"י מותר
|
|
ע"ע שעה"צ תמ"ב סקכ"א בשם מג"א אסור מה"ת כשראוי לחמע וע"ע פמ"ג.
ולראב"ד פ"א ה"ב אף באין ראוי לחמע עובר בב"י מה"ת
|
אסור
|
|
|
פת שנפסל מאכילת כלב
קודם זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
דינו כחרכו לפני זמנו
|
|
פת שנפסל מאכילת כלב
תוך פסח
|
דינו כחרכו לאחר זמנו. ולרש"י לפי שפ"א אולי רק כשנפסל מאדם אסור ובנפסל מכלב שרי
|
דינו כחרכו לאחר זמנו
|
|
דינו כחרכו לאחר זמנו
|
דינו כחרכו לאחר זמנו
|
דינו כחרכו לאחר זמנו
|
|
פת שנפסל מאכילת כלב
אחר חצות
|
|
|
|
בשעה"צ סק"כ כ' בשם מקו"ח דשרי אבל באחיעזר הנ"ל התיר לפי המקו"ח רק לאחה"פ כיון דלא עבר בב"י רק תשביתו
|
|
|
|
פת שראוי לאכילה אבל ייחדו לד"א
קודם פסח
כגון כופת שאור שייחדה לישיבה
|
כשטוב לאכילה אסור ע' שעה"צ ע"ב. ולכאו' הוי מה"ת דכיון שאוכלו נתבטל מיחודו. ע"ע חזו"א קט"ז ה' שנסתפק בדבר די"ל דהאיסור אכילה אינו מה"ת [דכיון שבטל שם אוכל הוי כחמץ שאינו מה' מיני דגן].
וכשנפסל מאדם אסור רק מצד אחשביה. ע"ע אחיעזר ח"ג ה'
|
במהר"ם חלווה ד: נ' דשרי וכ"מ בשעה"צ תמ"ב סקע"ב [וצ"ע לרבינו מנוח ג' ז' שהבין דביטול חמץ מהני כמו טח בטיט א"כ למה אסור בהנאה
|
|
אין בו משום ב"י
|
מותר שעה"צ סקס"ח
|
מותר
|
