אדם שהזמין אולם לחתונה בל"ג בעומר, וכשהזמין את רבו נודע לו מפיו, כי אין נוהגין בקהילתו להינשא אז. האם יכול לבטל את האולם ולומר כי אסור לו מדינא לקיים חתונה, או שמא היות ויש אנשים שמחתנים אז, אין זה בכלל ועליו לישא בנזק?
תשובה:
בתשובה לשאלה זו, צריך ראשית לברר, האם כשסיבת הביטול מוצדקת, ניתן לבטל את הזמנת האירוע, בלא לשלם פיצוי לבעל האולם, ומאידך, האם כשסיבת הביטול אינה מוצדקת, יש לשלם פיצוי, וכן מה נחשב לפיצוי הוגן.
מסוגית הגמ' (בב"מ ע"ז ע"א) והשולחן ערוך (חו"מ סי' של"ג) עולה להלכה, שאם הביטול נובע מאונס בלתי צפוי (למשל, פטירת אחד המחותנים ל"ע), ניתן לבטל את האירוע, בלא שום פיצוי. ואפילו אם סיבת הביטול אינה מוגדרת כאונס שלא היה ניתן לצפותו מראש, אם בעל האולם לא הפסיד כתוצאה מהזמנה זו אירוע אחר (כגון בעונה שאין בה אירועים מרובים), או לחילופין, אם הוא יכול עדיין לקבל אירוע אחר לאותו ערב (כגון אם הביטול היה זמן רב לפני האירוע), אין חייבים לשלם לו מאומה כפיצוי על הביטול.
אבל אם הביטול אינו מוגדר כאונס בלתי צפוי, וכתוצאה מביטול זה הפסיד בעל האולם אירוע אחר שהיה יכול לערוך באותו ערב, ואין לו אפשרות לקבל אירוע אחר במקומו, צריך לשלם לו את הסכום שהיה יכול להרויח באותו אירוע. עם זאת, אין צריך לשלם סכום זה במלואו, כיון שיש להפחית מסכום זה את הסכום שהיה בעל האולם מוכן להפחית מן הריוח, כדי להפטר מן האחריות והעול שבניהול האירוע. לכן יצטרך במקרה כזה בית דין לקבוע מהו הסכום הסופי שיקבל בעל האולם כפיצוי על ביטול האירוע.
יש לציין, שבדרך כלל חותם מזמין האירוע על התחייבות לשלם סכום מוסכם כפיצוי במקרה של ביטול האירוע, ואם כן יהיה עליו לשלם את הסכום שהתחייב לשלם כפיצוי. במקרה שהביטול היה כתוצאה מאונס בלתי צפוי, יהיה צורך גם לקבוע, האם נוסח ההתחייבות הוא כזה, שמשמעותו לחייב פיצוי אפילו במקרה של ביטול כתוצאה מאונס בלתי צפוי.
בנדון השאלה ברור, שהסיבה שבגללה רוצה המזמין לבטל את האירוע, אינה נחשבת כאונס בלתי צפוי. שהרי אין כאן מאורע חדש שנולד לאחר הזמנת האירוע, אלא מצב שהיה קיים גם בעת ההזמנה.
ואין המזמין יכול לטעון, שהיות ועכשיו התברר לו שבקהלתו אין נוהגים לערוך נישואין בל"ג בעומר, אם כן הזמנת האולם היתה בטעות, ודינה כ"מקח טעות" שדינו להבטל. שהרי כתבו הראשונים (תוס' קדושין מ"ט ע"ב ושאר ראשונים שם), שאין לבטל מקח בטענת "מקח טעות", בגלל טעות בנושא שלא דובר עליו מראש, אלא אם נחשבת טעות זאת ל"דברים שבלבו ובלב כל אדם", דהיינו שברור למעלה מכל ספק, שלא היה רצונו לקיים את המקח, לו היה יודע מראש את האמת. ונראה פשוט לענ"ד, שטעותו של השואל אינה עומדת בהגדרה זו של "דברים שבלבו ובלב כל אדם", ולכן אי אפשר לבטל מכח טעות זו את ההזמנה.
