לתרומות לחץ כאן

בתי מלון כשרים למהדרין

פתיחה

פיקוח רבני על כשרות, אינו מושג שנולד בימינו. ראשיתו בפיקוח על כשרות סכיני השחיטה.  כך נאמר בגמרא (חולין י"ח ע"א): "אמר רב הונא, האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם (פירש"י שלא הראה סכינו לחכם), משמתינן ליה".

וכתב הרא"ש (שם): "והאידנא נהיגי שאין מראין סכין לחכם. כי בימיהם היו הקצבין שוחטין בעצמם, כדאמרינן – האי טבחא דלא סר סכינא. והשתא נהוג בכל גלות ישראל שאין מאמינים לקצבים, וממנים אנשים ידועים על השחיטה ועל הבדיקה, ולהם מחלו חכמים את כבודם, כי הן זריזין וזהירין".

כך כותב גם הריב"ש (בתשובותיו סימן ת"ק): "מן הפלא הוא איך עד עתה הניחו לשחוט ולבדוק לשום אדם זולתי הבודקים הממונים, ובכל קהלות ישראל שיש בודקים שכורין מהקהל, לא ירים איש את ידו לשחוט ולבדוק במקולים מבלעדיהם".

בתקופת ועד ארבע ארצות החל פיקוח רבני על ייצור מוצרי מאכל בכללם. כך כותבים בספר בית לחם יהודה ובספר בית הלל (הו"ד בדרכ"ת סי' קי"ט ס"ק ז'): "תקנו בתקנות הארצות, שלא ליקח דבר מאכל או יין משום ישראל, אפילו הוא מוחזק בכשרות, אלא אם כן יש בידו כתב הכשר מאיזה רב אב"ד שנעשה בהכשר".

קרוב לתקופתנו, התרחב הפיקוח על הכשרות, ומלבד פיקוח על דברי מאכל, קיים פיקוח רבני גם על כשרותם של בגדים – לוודא שאין בהם חשש שעטנז, על תהליך ייצורם של מוצרי סת"ם למיניהם, של טליתות, ושל שופרות.

בימינו, ניתן למצוא פיקוח של רבנים וועדות למיניהם, אף על ספרי קריאה, קורסי לימוד, חנויות לבגדי נשים, פיאות נכריות, טלפונים ניידים ונייחים, אינטרנט, ועוד היד נטויה…

כותב הדברים רכש נסיון רב מאד, ברוב תחומי הפיקוח על הכשרות, הן כשרות רגילה והן כשרות מהדרין – משחטות בארץ ובחו"ל, יקבים, מסעדות, בתי מלון, איטליזים, קונדיטוריות, חממות לגידול ירק ללא תולעים, מעשרות וערלה, פירות וירקות בשמיטה, מאפיות מצות, מחלבות ומפעלים שונים, כל אלו במסגרת תפקידי במשך מספר שנים, כרב הפוסק – העומד בראש מערכת הכשרות הענפה של רבנות ירושלים, לרבות המחלקה למצוות התלויות בארץ, וחבר הועדה לעניני ירקות העלים מטעם מועצת הרבנות הראשית.

זאת מלבד פיקוח פרטי על בתי מלון, על מאפיות מצות יד, על שבועונים, וכן פיקוח מטעם מועצת גדולי התורה של יהדות התורה על תכני הלימוד בסימינרים ובהשתלמויות השונות.

חז"ל לימדונו – "אין חכם כבעל הנסיון". לאור זאת מרשה הכותב לעצמו לקבוע, שהתחום הקשה ביותר לפיקוח אמיתי ללא פשרות, הוא בית מלון, בפרט אם הפיקוח מתיימר להגדירו כ"כשר למהדרין".

בעוד שבכל פיקוח כשרותי אחר, תחומי הפיקוח מוגדרים ומצומצמים, ודי בהתמחות בנושאים הישירים הקשורים לנושא הפיקוח, הרי שבבית מלון נפגשים יחדיו תחומים רבים, שכל אחד מהם דורש ידע הלכתי ומומחיות לעצמו: בכל מלון יש מסעדה בשרית ומסעדה חלבית, זו בצד זו, ובמקרים רבים גם קונדיטוריה. בית המלון פעיל אף בשבת ובחג, ואף בימות הפסח, על כל המשתמע מכך.

אם הרב המפקח על הכשרות, אינו מצטמצם בהשגחה על המטבח בלבד, אלא נושא באחריות לכך שהמלון ראוי אכן לארח גם חרדים לדבר ד', יצטרך הפיקוח לכלול גם את הבריכה, מכשירי צפייה, ריהוט החדרים, לבוש העובדים, שמירת שבת ברחבי בית המלון, הגעת עובדים בשבת, מתן מענה לחיישנים ולפתיחת דלתות בשבת, עירוב חצרות ועוד תחומים רבים אחרים, שכל אחד מהם דורש התמודדות ומתן פתרונות.

ברור איפוא, שהכיתובים הנפוצים במודעות הפרסומת – "כל המוצרים בהכשר בד"צ", "משגיח ירא שמים" וכיו"ב, אינם מהוים כלל וכלל ערובה לכך, שהמלון המדובר מתאים אכן לאירוח ציבור המקפיד על קלה כבחמורה.

אנצל מסגרת זו גם כדי לקבוע בצורה נחרצת, שאין שום אפשרות לקחת אחריות על כשרות בכלל, ועל כשרות בתי מלון בפרט, בלא ידע הלכתי רחב בהרבה חלקי תורה (בשר בחלב, תערובות, תולעים, טבילת והגעלת כלים, בישול נכרים, תרו"מ, שבת, עירובין, יין נסך, סוכה, פסח).

התופעה הנפוצה להוותנו, שמי שלא קרא ולא שנה, והצליח להכתיר את עצמו בצדק או שלא בצדק בתואר "מומחה כשרות", ומסיבות מסחריות אולי אף הוסיף לאחר שמו את ראשי התיבות – "שליט"א", מרשה לעצמו להעניק כשרות למסעדות ולבתי מלון, בלא שתהיה מעליו סמכות הלכתית ראויה, חמורה ביותר. גם מי שבילה שנים רבות בחברתם של טבחים ושאר עובדי מטבח, ו"זכה" להכיר את כל סוגי המאכלים ואת כל סוגי המכשור המצוי במטבח לפרטיהם, אינו יכול בשום אופן לקבוע סדרי כשרות, ולהכריע בנושאים שהם מטבעם הלכתיים מובהקים, אם אין מעליו בעל סמכות הלכתית, שבדק בעצמו את המטבח, נתן הנחיות מתאימות, וממשיך ללוות את המטבח ליווי יום יומי, ולתת מענה לבעיות המתעוררות.

המסתמך על פיקוח כשרותי של מי שאין לו ידע הלכתי מספיק, ואין מעליו רב או סמכות הלכתית, מתוך  ההנחה שנסיונו העשיר מהוה תחליף לידע הלכתי, הרי הוא כמי שיבחר לעבור ניתוח לב אצל טכנאי ותיק ומנוסה, העובד שנים רבות בתפקיד טכנאי בחדר הניתוח, במקום לפנות לרופא המנתח עצמו.

בהמשך המאמר אנסה לסקור בקצרה חלק מהנושאים אליהם צריך להדרש, כדי להעניק לבית מלון את התואר "כשר למהדרין":

מטבח המלון

כלי הבישול והאפייה

מטבח מלון כולל בדרך כלל כלים רבים, שאם נעשה בהם בעבר שימוש לאוכל שאינו כשר, או למצער אינו כשר למהדרין, יש להכשירם על ידי הגעלה, ליבון קל, או אף ליבון חמור, כל כלי כדינו. ישנם אף כלים מסויימים שאין שום אפשרות הלכתית להכשירם – לפחות לא לכשרות מהדרין, ואין ברירה אחרת, אלא לדרוש להחליפם באחרים, או להשתמש במקומם בכלים חד פעמיים.

ישנם נותני הכשרים, המסתמכים על קולות שונות ומשונות, כדי לאשר לשימוש כלים שהכשרתם ע"י הגעלה או ליבון קל אינה למהדרין, ולכתחילה צריך ללבנם ליבון חמור, כמו תבניות האפייה והצלייה (גסטרונומים), והמחבת החשמלי. זאת מכיון שאין אפשרות טכנית ללבן אותם ליבון חמור, או שיש חשש שכלים אלו יתקלקלו במהלך הליבון. ישנם אף המאשרים לשימוש בתירוצים שונים, כלי פורצלאן שאין שום אפשרות להכשירם למהדרין. זאת כדי להמנע מהצורך בהגשה לאורחים בכלים חד פעמיים, או מעימות עם מנהל המלון על הצורך ברכישת כלים חדשים.

אם המלון בבעלות יהודית, כל כלי המתכת והזכוכית תוצרת חוץ, ובכלל זה אף כלי ארקופל ושאר סוגי הזכוכית, חייבים לעבור טבילה במקוה. קצב התחלופה של כלי ההגשה בבתי המלון גבוה מאד בדרך כלל, ולכן יש לפקח על כך, שלא נכנסים לשימוש ללא ידיעת המשגיח, כלים חדשים שלא הוטבלו כדין.

בשר בחלב

המטבח בבית מלון, בניגוד לרוב המסעדות הכשרות, מכיל בדרך כלל גם מחלקה חלבית וגם מחלקה בשרית, כשלכל אחת מהן, כלים מיוחדים. מצב זה עלול להוות פתח לתקלות רבות מספור.

עובדי המטבח, אם אינם יהודים שומרי מצוות, בדרך כלל אינם עירניים מספיק כדי למנוע ערבוב של הכלים. לכן חובה לסמן את כל כלי המטבח בצורה בולטת, על ידי צביעתם בצבע עמיד בחום, או ע"י קדיחת חור, ותליית טבעת ברזל. יש להקפיד גם שתהיה צורה שונה לצלחות, לכוסות ולסכו"ם הבשריים והחלביים.

אפילו אם במטבח עצמו ההפרדה מלאה, כלים שהוצאו מהמטבח ומחדר האוכל, ע"י אורחים או עובדי המלון שאינם מקפידים על כשרות, עלולים לחזור לאחר שהשתמשו בהם באופן שאסר אותם בשימוש.

היות והמגמה במלון היא לנצל את שאריות האוכל, ולא לזורקן לאשפה, שאריות של אוכל פרווע שהוכן וחומם בתנור יחד עם בשר, כדי להגישו בארוחה בשרית, עלולות לעבור הסבה לשימוש בארוחה חלבית. סלט ירקות חי, שמכיל גם ירקות חריפים כמו בצל או צנון, ונחתך בסכין בשרי, עלול אף הוא למצוא את מקומו בבר שהוכן לארוחה החלבית. לכן יש לייחד במטבח בכשרות מהדרין, מלבד מערכת הכלים הבשריים והחלביים, מערכת נוספת של כלי פרווע, הכוללת גם סכיני וקרשי חיתוך, כדי שיהיה אפשר להכין באמצעותה אוכל שאפשר להשתמש בו גם לארוחה בשרית וגם לחלבית.

בישול נכרי

לפי פסק השלחן ערוך, אסור לגוי לא רק להדליק את הגז או את התנור, אלא גם להניח סיר על אש דולקת, להוסיף אוכל ואפילו תבלינים מסויימים לסיר תוך כדי הבישול, או להכניס תבנית עם אוכל לתנור פועל.

בכשרות מהדרין, המיועדת גם לבני עדות המזרח, צריך כמובן לחשוש לפסק השולחן ערוך, ולהקפיד ביותר על נושא זה.

לפי דעת כמה אחרונים המובאים בפתח תשובה, יהודי מחלל שבת נחשב לענין זה כגוי, על כל המשתמע מכך. בכשרות מהדרין ראוי לחוש אף לדעה זו, וכך נוהגים אכן בחלק מכשרויות המהדרין.

בתנורים רבים, פתיחת הדלת מכבה את התנור, ולכן אפילו אם יהודי הדליק את התנור ואף הכניס את התבניות לתוכו, אם הגוי פתח תוך כדי הבישול את דלת התנור, וגרם בכך לכיבוי התנור והדלקתו מחדש, המאכל נאסר משום בישול נכרי, אפילו לפי הרמ"א.

לפי פסק המשנה ברורה, אם גוי מבשל בכלי, נאסר הכלי וצריך להכשירו. לכן אין לאפשר לגוי לבשל במטבח המלון, אפילו אם רצונו לבשל עבור עצמו.

תולעים

מלבד תפקידו העיקרי של המשגיח – ההשגחה על הפעילות במטבח, מוטלים עליו בדרך כלל גם מספר תפקידים נוספים, כמו ברירת אורז וקטניות למיניהן, בדיקת פירות יבשים, ניפוי קמח, פתיחת ביצים, שטיפת ירקות עלים, ועוד. חשוב לדעת, שבגלל הקנייה הסיטונאית והאיכסון במחסנים, עלולים להמצא חרקים גם במוצרים כאלה, שבבית פרטי לא נהוג לבודקם.

כך למשל, פתיתים ואיטריות מגיעים בשקית נייר גדולה, שבין קפליה מסתתרים לעתים חרקים לבנים זעירים (מילב"ן), ואם השקית נגועה, אין שום אפשרות לנקות את הפתיתים/האיטריות. האורז מגיע בשקי בד, ומאוכסן לאורך זמן, כך שהסיכוי לנגיעות גדול יותר מאשר בבית פרטי.

אם התבלינים אינם נשמרים בכלים סגורים, מוצאים החרקים המצויים במטבח לרוב, את דרכם אליהם.

את ירקות העלים, גם אלה שבהשגחה המהודרת ביותר, יש לשרות ולשטוף כפי ההוראות, וכיון שהמדובר בכמויות גדולות, המשימה לפעמים לא קלה.

פירות הדר, אף המוגשים כקישוט לסלט וכיו"ב, יש לנקות את קליפתם, כדי להסיר ממנה כנימות.

מעשרות וערלה

בבתי מלון רבים, למרות שכל המוצרים אמורים להיות בהכשר מהודר, קונים בהסכמת נותן הכשרות, ירקות בכשרות רגילה, והמשגיח אמור לעשר אותם לפני השימוש. אפשר כמובן לאשר זאת גם לכשרות מהדרין, אך בתנאי שמדובר רק בירקות, שפרט לשנת השמיטה, אין בהם חששות כשרות, אבל לא בירקות עלים, שצריך פיקוח על נקיונם מתולעים, או בפירות, שעלול להיות בהם חשש ערלה.

מוצרים

נותני כשרות רבים מתהדרים בכך, שבמקומות שבהשגחתם – "כל המוצרים בכשרות בד"צ" וכיו"ב. לעתים מתברר, שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולמרות שרוב המוצרים אכן בהכשר המובטח, נותן הכשרות מעלים עין משיקולים שונים – לא בהכרח עניניים, מכך שיש גם מוצרים שאינם באותו הכשר.

גם אם נותן הכשרות מקפיד לדרוש מבית המלון, שכל המוצרים יהיו בהכשר המהודר ביותר, עדיין קיים הבדל בין הכשר מהודר באמת לשאינו כזה. המבחן האמיתי הוא כאשר מתברר לנותן הכשרות, שחסר מוצר חיוני בהכשר המהודר, או כאשר השתמשו כבר בטעות או במזיד במוצרים שאינם בכשרות המובטחת, ועליו לקבל החלטה אם לעמוד על שלו, או להתפשר ו"לעגל פינות".

שבת במטבח

בניגוד לבית הפרטי, בו מסתפקים בסעודת היום, בחמין שעמד על הפלטה מערב שבת, ומוכנים להתפשר על דגים קרים ופשטידה בלא רוטב, המגמה בבתי המלון היא להציע לאורחים סעודה חמה מלאה, הכוללת דגים ובשר ברוטב. נותני כשרות רבים, הנתונים ללחצים מצד בית המלון, מאפשרים לחמם את האוכל בשבת עצמה לצורך סעודת היום, בצורה שקשה לכנותה – "כשרה למהדרין".

ישנם בתי מלון רבים בכשרות למהדרין, שבהם האוכל מוגש לאורחים בתבניות שיש מתחתיהן גוף חימום פעיל (בלמרי או שפדישינג), כך שהוצאת האוכל מתוכם אסורה לדעת המשנה ברורה על פי הלכות שבת.

הבעיות גוברות שבעתיים, כאשר יש שבת וחג סמוכים, או אף שני ימי ראש השנה ושבת. בחג, מותר אמנם לבשל, אך זאת רק לצורך יהודים (ויש הסוברים שרק לצורך שומרי שבת), כך שאם יש במלון גם גויים (או מחללי שבת), אין היתר לבשל או להרבות בכמות האוכל המתבשל, כדי שיספיק גם עבורם.

אפילו אם כל האוכל כשר למהדרין, ומחומם בצורה מותרת, אם צוות המטבח מגיע ברכב בשבת, אסור לאכול את האוכל שהוכן עבור האורחים, כיון שאסור ליהנות מחילול שבת. ברוב המקרים, אפילו אם המדובר בגוי שהגיע בשבת ברכב או מחוץ לתחום, במיוחד כדי להכין או להגיש את האוכל לאורחים, אסור ליהנות מתוצאות פעולתו, כיון שאסור ליהנות ממלאכה שנעשתה על ידי גוי לצורך ישראל.

המלון בכללותו

אם נותן הכשרות נושא באחריות גם לתחומים שאינם קשורים לכשרות האוכל, עליו לפקח על תחומים רבים נוספים כדי שהמלון יכלל ברשימת 'בתי מלון כשרים למהדרין':

חדרי המלון

אין בחדר מכשיר צפייה פעיל.

המיטות מתאימות למשפחה חרדית.

חלון/מרפסת החדר אינם משקיפים לבריכה או לחוף ים.

שבת

אם המלון אינו נמצא בתוך תחום המוקף בעירוב כללי, כפי המצוי בחו"ל, יש לוודא ששטח המלון מוקף בגדר או בצורת הפתח, ונעשה עירוב חצרות כדין.

עובדי המלון, אינם מגיעים בשבת ברכב או מחוץ לתחום.

דלתות המלון והחדרים אינן חשמליות, ואינן מופעלות ע"י עין אלקטרונית או כרטיס חכם.

אין בחדרים חיישנים המפעילים/מכבים חשמל ומזגנים, בפתיחת דלת החדר.

אין רישום אורחים, קבלת כסף, או כל חילול שבת אחר, בדסק הקבלה ובבר המשקאות.

עובדי המלון אינם מחללים שבת בפרהסיא בשטח המלון בעישון או בשיחה בטלפון.

לא שוטפים ריצפה תוך שימוש בסמרטוט או בספוג, ולא מנקים את החדרים או המסדרונות במכשיר חשמלי.

מכבסת המלון מושבתת.

אין הדלקה וכיבוי אורות בשטחים הציבוריים במלון, אף לא על ידי נכרים.

בריכה

אם יש במלון בריכה, צריך לוודא שאין בה רחצה מעורבת, ושיש מציל לגברים ומצילה לנשים. כמו כן צריך לוודא שאין אפשרות להשקיף על הבריכה מחדרי המלון או ממקום אחר.

צניעות בלבוש

יש להקפיד על לבוש הולם של עובדי המלון.

נקודות אלו הובאו רק כדי לפתוח צוהר קטן לעולם הכשרות בכלל, ולכשרות בתי מלון בפרט, והינן בבחינת – "תן לחכם ויחכם עוד".

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. כבוד הרב הכהן שליט"א
    ראשית תזכו למצוות על המאמר המחכים.
    שנית האם באופן שמציעים לי מלון בכשרות מהודרת בחו"ל באופן שיצא לי יותר זול מחופשה באותה הרמה בארץ, האם מותר לי לצאת לחו"ל.
    באופן שיש בעיה אודה לכבוד הרב אם ימליץ לי על בתי מלון שכבוד הרב סומך עליהם.
    תזכו למצוות

  2. "מטבח מלון כולל בדרך כלל כלים רבים, שאם נעשה בהם בעבר שימוש לאוכל שאינו כשר, או למצער אינו כשר למהדרין", 'ציטוט'.
    שאלה האם בן עדות המזרח צריך להכשיר את הכלי שגוי עזר בבישול , כפסיקה האשכנזית.

    "אם צוות המטבח מגיע ברכב בשבת, אסור לאכול את האוכל שהוכן עבור האורחים, כיון שאסור ליהנות מחילול שבת."
    הרי מדובר באוכל שבושל בערב שבת כל צרכו ורק חומם בשבת והרי נסיעת העובדים ברכב אינה קשורה להכנת האוכל לכאורה עם חומם כדין מותר לאכול למרות שהעובדים הגיעו ברכב .

  3. לענין הכשרת הכלי כשכבר אינו בן יומו יש להקל כמנהג בני אשכנז.
    ההנאה לדעת הרב המשיב היא מחמת עצם הגעת העובדים לא מחמת הבישול בשבת באופן האסור, ממילא אין הבדל אם בישלו או חיממו.

  4. 1. אי לכך ברור שגם אם השתמשו בעבר בח"ג כשר אך לא למהדרין אין צורך בהכשרת הכלים .
    2. לענ"ד אם לא עברו איסור בהכנת האוכל גם אם העובדים הגיעו ע"י חילול שבת האוכל אינו נאסר .
    בידקו זאת ! אל תכתבו " לדעת הרב המשיב" אם יש טעות בהוראה נא תקנו אותה .
    כל טוב

  5. 1. נכון. 2. לדעתי אתה צודק, אולם כתבתי כך כיון שהרב הכותב הוא אחד ממומחי הכשרות הידועים ואני מניח שיש לו ידיעות נוספות, יש הרבה מלונות תחת פיקוחו המתמיד, ננסה להביא תגובתו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *