הלכות תשעת הימים

משנכנס חודש אב ממעטים בשמחה. וכתבו הקדמונים שבנוסף לכל פעולות ומנהגי האבילות, עלינו לשבר את לבבנו הפנימי, איש איש לפי שיעורו. וכתב הפלא יועץ: "והן אמת כי דלונו מאד ואין אתנו יודע מה חסרנו ומה אבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים ומהו גלות השכינה ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים. אך מכל מקום כל אדם חייב להתאבל כשיעורו. ויצייר בעצמו שכאילו אימו לובשת שק ובגדי שחורים ומתעטפת בשחורים וצועקת קול ברמה, מנהמת כיונה, על כי בנים גדלתי והם פשעו בי". ב"מסילת ישרים" כותב כי למרות שלא על ידי כל אחד מאיתנו יבנה בית המקדש, אך לא עלינו המלאכה לגמור ועצם הדבר שאנו, בני הקב"ה, מבקשים ממנו שיבנה את בית המקדש, יש בכך נחת רוח גדולה לפני ה' יתברך ((פרק יט.)).

חז"ל (ילקוט שמעוני ירמיה ט') מעידים שויתר הקב"ה על העבירות החמורות ביותר ולא ויתר על לימוד התורה, וכמו שנאמר "על מה אבדה הארץ?-על עזבם את תורתי". וכותב הילקוט: "והלוואי שאותי עזבו ותורתי שמרו, שמתוך שהיו מתעסקין בתורה, הייתי מחזירם אצלי". ואכן, גדולינו האריכו לשנן ולבאר שלימוד התורה, עמל התורה והעיסוק התמידי בדברי תורה, מקרבים במאד מאד את הגאולה ((ברכות ח, סנהדרין צט, נדרים פא, תנד"א זוטא פי"ד, נפש החיים שער ד' פל"ד, מאור ושמש, מכתבים ומאמרים למרן בעל אבי עזרי, קונטרס מנחם ציון.)).

מסתבר שאין ללכת להצגות, הופעות וערבי הווי, וכדברי רב עמרם גאון (בסדר תשעה באב) שמראש חודש אב אין לבדח את הנפש ולהתעסק בדברים שכאלה.

בתשעת ימים אלו עלינו להתרכז באבילות על החורבן. לכן לפי מנהג האשכנזים נאסר לכבס בגדים מראש חודש אב. והספרדים, ישנם הנוהגים כהאשכנזים וישנם שאוסרים כיבוס רק בשבוע שחל בו תשעה באב ((שו"ע תקנא, ג ומשנ"ב.)).

• אסור לכבס גם בניקוי יבש ((הגרב"צ אבא שאול, שו"ת אור לציון ח"ג כז, א.)).

• אסור לכבס כלי מיטה ((שו"ע ופוסקים.)), אלא אם כן הגיעו אורחים לביתו ולא נעים שישתמשו במצעים לא מכובסים ((שו"ת ציץ אליעזר חי"ג ס"א.)). אפשר להציע לאורח כלי מיטה מכובסים ((הגר"ש ואזנר שליט"א.)).

• אסור לכבס מגבות ומפות ((שו"ע.)) אך מותר לנקותם בנקיון קל במים ((קובץ דרכי הוראה עמוד מ.)).

• בכיבוס בגדי ילדים קטנים אין להחמיר גם לפי האשכנזים, אלא רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ובבגדי קטנים המתלכלכים תדיר, אזי גם בשבוע שחל בו תשעה באב אפשר לכבסם. ובאיזה ילדים "מלוכלכים" מדובר? להגרי"ש אלישיב מותר לכבס בגדים לילדים עד גיל 8 ולדעת הגרב"צ אבא שאול, לילדים עד גיל 6-7. וכשילדים גדולים מתלכלכים בקביעות, אפשר גם להקל ולכבס את בגדיהם. יכבסו את הבגדים בצנעה ((שו"ע ונו"כ סעיף יד, ס' הלכות ביהמ"צ, שו"ת אור לציון שם, הוראת הגר"נ קרליץ (יתד נאמן אב תשנ"ח).)).

• מותר לנקות כתם מבגד, שאין בזה שמחה ((הגרי"ש אלישיב שליט"א)).

• בגדים שהתלכלכו באופן שהבגד ייהרס אם לא יכבסוהו מיד, מותר לכבסו במים ((הגר"נ קרליץ.)).

• כשמכבסים בגד לקטנים, אין היתר לצרף למכונת הכביסה בגדים שאסור לכבס ((הגר"ש ואזנר שליט"א.)).

• גיהוץ אסור וקיפול הבגדים מותר ((שו"ע ורמ"א סעיף ג', ודו"ק.)).

• מותר לצחצח נעלים או להבריש כובע ((אור לציון שם.)). ויש אוסרים ((הגר"מ שטרנבוך, תשובוה"נ ח"ב רס"ו.)). ויש אוסרים רק להבריק את הנעלים לאחר הצחצוח ((שו"ת אגרות משה ח"ג פ'.)).

• אין ללבוש בגדים מכובסים בימים אלו (שו"ע ורמ"א).

• מאחר שאסור ללבוש בגדים מכובסים, לכן ישנה עצה ללבוש את הבגדים המכובסים קודם "תשעת הימים" למשך זמן מה, וישוב וילבש בגדים מכובסים אחרים, כפי הכמות הנדרשת לתשעת הימים.

כמה זמן צריך ללבוש את הבגדים? הש"ך כותב שאפשר ללבוש זמן מה, ה"בן איש חי" כותב שצריך "שעה אחת" וה"אור לציון" והגרש"ז אוירבך סוברים שמספיק שעה קלה והעיקר שיהיה ניקר על הבגד שלבשוהו (הגר"נ קרליץ) ((עיין שו"ע וש"ך יו"ד שפ"ט א' ובן איש חי דברים סעיף ו' ואור לציון שם.)).

• אפשר ללבוש מספר בגדים אחד על השני, בבת אחת ((הגה"ק מבוטשאטש באשל אברהם ואור לציון.)).

ה"בן איש חי" סובר שאסור להכין בגדים בשבת לצורך ימות החול משום "מכין שבת לחול". במקרה ששכח ולא עשה זאת, ישנם פוסקים רבים המתירים ללבוש בגדים גם בשבת, ובתנאי שלא יאמר בפירוש שעושה זאת לצורך ימות החול ((עי' אורחות רבנו, בצל החכמה ובאר משה. ועי"ש בבן איש חי ונראה שגם לשיטתו מותר באופנים מסוימים.)). ועיין הערה.

• אסור לתפור, לארוג ולסרוג, לכל הדעות ולכל המנהגים. אך מותר לתקן כפתורים וקרעים, גם במכונת תפירה. מותר גם לעשות מכפלת לבגד ישן (שכבר עשו בו מכפלת בעבר), אך לא לבגד שלא עשו בו עדיין מכפלת ((שו"ע ונו"כ, כף החיים, אורחות רבנו, ועיין פסקי תשובות עמוד פד.)).

• אין לתת מתנות ופרחים בימים אלו, משום שמחה. ובמתנת בר מצוה יש להקל. (הגרי"ש אלישיב)

• יש להקל ולרכוש נעלי בד וגומי וכדומה לצורך תשעה באב ((אגרות משה שם.)).

• יש להקל לילדות קייטנה ולמדריכותיהן להעביר את יומם בסריגה, רקמה ותפירה. ובתנאי שלא יגמרו את הבגד וישאירו את סיומו לאחר תשעה באב ((פוסקי זמנינו.)).

• אסור לאכול בשר (מכל הסוגים) ולשתות יין (כולל מיץ ענבים). מותר לשתות משקאות חריפים אחרים.

• מותר לבשל בסירי בשריים, אפילו בני יומן (משנ"ב).

• עוגות ומיני מאפה שעירבו בתוכם יין, יש אומרים שצריך להחמיר בדבר, אולם המיקל יש לו על מי לסמוך וכן מורה המרא דאתרא הגאב"ד שליט"א ((הגריש"א מחמיר בזה. תשובות והנהגות ח"ב רנ"ט. תשובות הגר"א וויס בקובץ דרכי הוראה. ובשבט הלוי ח"ז ע"ט מחמיר בזה.)).

• ישנם המתירים בשעת הצורך להאכיל ילדים קטנים, שלא הגיעו לחינוך על אבילות החורבן, בבשר עוף (ואם צריך אזי גם בבשר בהמה) ((שו"ת דברי יציב ח"ב רל"ו. ובאשל אברהם (בוטשאטש) היקל בזה בשעת הצורך.)).

• אפשר לטעום מעט ביום שישי ממאכלי השבת הבשריים, כדי לבחון האם התבשלו היטב ((מקור חיים, שו"ת התעוררות תשובה, הגר"ש ואזנר.)).

• יין של הבדלה נותנים לקטן שהגיע לחינוך ושישתה את רוב הכוס. ולפי הספרדים, יכול המבדיל לשתות לכתחילה מכוס ההבדלה.

• אסור להתרחץ ולהתקלח. אך מותר לרחוץ פנים ידיים ורגלים במים קרים. מקילים לרחוץ ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך. כאשר הילדים מלוכלכים אפשר להקל לרחצם עד גיל בר/בת מצווה. ועדיף לרחצם במים פושרים.

• במקומות בארץ ישראל שהחום בהם רב יש המקילים להתקלח במים צוננים (שאינם חמים או פושרים. אך לא צריכים להתענות במים קרים ומקפיאים), כאשר האדם מזיע מאד ומצטער שאינו מתרחץ. יכול להתרחץ במהירות ולא לשהות במים זמן ממושך ולדעת הגר"ש ואזנר יתרחץ אבר אבר, אך לא כל גופו בבת אחת ויש אוסרים בכל ענין ((פוסקים רבים. וראה במאמרי בעלון "קול התורה באלעד" פרשת מטות התשס"ה. ויש אומרים שמרן החזו"א אסר להתרחץ גם בימים החמים בארץ ישראל. והגר"ח קניבסקי מחמיר בזה מאד מאד.)).

יום שישי (ערב שבת חזון)

• מותר ביום שישי לרחוץ פנים, ידים ורגלים במים חמים, ללא סבון, והרגילים לחפוף ראשם במים חמים בכל ערב שבת, מותר להם לחפוף בלי סבון (רמ"א ומשנ"ב). ולה"חזון איש" מותר להסתבן בסבון (הגר"ח קניבסקי).

הנוהגים לטבול במקוה טהרה בכל ערב שבת (ואינם מבטלים את הטבילה מפני עצלות או קור וכדומה), יכולים לטבול גם היום במים פושרים (משנ"ב). ומסופר שבמקוה בקרית צאנז (כמדומני), התרחצו בהם האנשים והסתבנו כדרכם בכל השנה, ולא מיהרו לטבול ולצאת. הגיע למקום הגה"ק מצאנז זצ"ל בעל "שפע חיים", ראה את הנעשה, ומיהר לסגור את "שיבר" המקלחות הראשי…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *