לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א
נשאלתי בעניין שני שותפים, לאחד יש לו רכב פרטי ומשתמש בו לשימוש פרטי, וגם לשימוש העסק המשותף, והשני מסכים שהדלק יהיה על חשבון השותפות (כמובן שמדובר שלא חייב הרכב אבל זה יותר נוח).
כעת הרכב התקלקל והראשון רוצה ששני שליש ישולם מכסף השותפות ושליש מכיסו. והשני טוען שרק הסכים לשלם הדלק אבל לא שאם יש קילקול ובלאי יצטרך לשלם, ורק עשה טובה לשני שהסכים לשלם הדלק מכסף השותפות.
הראשון טוען שעצם זה שהסכים לשלם הדלק גילה דעתו שמבין שהרכב זה דבר חשוב ולכן רוצה שישלם לו התיקון.
בקשה אם אפשר לשלוח מקורות גם כן
תזכו למצוות
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה
מדובר בשאלה אשר תלויה באומדן דעת הצדדים. כמו כן, יש לדעת איזה ריווח יש לשותפות בכך שהרכב משמש אותה ומה שווי ריווח זה.
עצם ההסכמה לשלם את הדלק אינה הוכחה על הסכמה לשלם גם את הוצאות התיקון.
מקורות:
עיין בשו"ת נודע ביהודה תנינא סי' כד ד"ה 'ואמנם מה' שמסקנתו שגילוי דעת של אדם שהוא מוכן להוציא הוצאה מועטת אינה הוכחה שהוא מוכן גם הוצאה מרובה. ואפילו בדברי התוספות (ב"ק דף כ ע"ב) שמשמע שמספיק גילוי דעת להוצאה מועטת, ייתכן שאין זה אמור אלא בהוצאות של בניית קיר, שחז"ל ידעו שאדם שמעוניין לבנות חדר, שווה לו להשתתף אף בכל ההוצאות של בניית הקירות. אבל בנידון דידן באמת ייתכן ששווה לשותף השני להשתתף בדלק ולא בהוצאות התיקון, ותלוי בראות עיני הדיין.
