בענין אין ספק מוציא מידי ודאי – ט.
הדין במקום ודאי
לר"ז ספק [הרגיל] מוציא מידי ודאי ורבא חולק
הדין במקום ספק
מהני לכו"ע דספק [הרגיל] מוציא מידי ספק
מצד ספק ספיקא
מדורות העכו"ם
לר"ז טהורים דלא משיירא ולרבא טמאים אף שחולדה מצויה [דהוי כרוב התלוי במעשה דלא מהני נגד ודאי בינ"א שער רו"ח ד' וז'. ולפמ"ג תל"ד ב' ספק הרגיל אינו רוב אלא שאנו ספק השקול]
טהורים
לא מהני דהוי ס"ט ברה"י ולמהר"מ חלווה מהני מס"ס
חבר שמת והניח פירות
הפירות מותרים לר"ז דספק מוציא מידי ודאי ולרבא רק מצד חזקה על חבר שאין מוציא מתח"י דבר שא"מ [אבל מצד רוב התלוי במעשה לא הוי מהני נגד חזקת איסור כנ"ל]
הפירות מותרים דאולי הכניסן במוץ ולכ' אף באינו חבר יועיל [אכן ע' תורי"ד דע"ה לא טרח לעשות כן וצ"ע מרש"י כאן דרק חסידים הראשונים הקפידו ע"ז]. וי"ל דרוב ע"ה מעשרין לא הוי ספק הרגיל ורק ספק הרגיל מוציא מידי ספק
היה צריך לאסור דס"ס לא מהני נגד חזקה אכן בשו"ת רשב"א ת"א מיקל ס"ס נגד חזקה
הטילה נפל לבור והציץ בה
לר"ז המציץ בבור טהור דספק ממ"ו ולרבא לתי' א' בגמ' טהור דעכ"פ ודאי גררוהו וודאי מוציא מידי ודאי
כגון בהטילה ספק נפל המציץ טהור לכו"ע
חשש שמא גיררה חולדה חמץ
צריך לבדוק ואף לר"ז דבלחם משיירין וליכא ספק הרגיל שיוציא מידי ודאי
