אונאה ומקח טעות במכירת עסק

שוויו של עסק קיים, בדרך כלל הינו פי שלש מהרווח השנתית, דהיינו, עסק אשר רווחיו השנתית מסתכם ב-10,000 שוויו בשוק תהיה כ-30,000.
ראובן קנה עסק אשר רווחיו השנתיים ע"פ הספרים הרשמיים הם 10,000 דולר ב-100,000 על סמך דברי המוכר שהספרים הרשמיים משקפים רק את ההכנסות הרשמיות, ואליבא דאמת רווחי העסק הינם עוד כ-60,000 דולר לא רשמיים, ונתן את רשימת הלקוחות אשר קונים באופן לא רשמי (שחור בלע"ז), מה שהתברר אח"כ כלא נכון ולא היו כאלה לקוחות.
בחוזה שנערך בין הצדדים כתוב שהחוזה מבטל כל הסכם -אם היה- בין הצדדים.
שאלתי היא:
א) האם הקונה יכול לחזור בו מהמקח כיון שנתברר שלא היו הכנסות לעסק מלבד ההכנסות הרשמיות, או שמא יכול המוכר לטעון שהחוזה ביטל כל הסכם או הבטחה שניתנה קודם חתימת החוזה.
ב) אם החוזה אמנם ביטל הסכמות קודמות, האם יוכל הקונה לדרוש ביטול מקח מצד ההונאה שבו, שקנה עסק ששווה כאמור 30,000 דולר בלמעלה מפי שלש בשוויו, או שמא אין דין הונאה בעסק.

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה

א) כדי להכריע בשאלה יש צורך לראות את נוסח החוזה. המילים "מבטל כל הסכם" לא נראה שהוא שולל טענת הטעיה אם המוכר שיקר לקונה, אלא טענות לגבי תנאים שונים של העסקה, כגון חיובים נוספים של הצדדים.

ב) לכאורה אין הונאה במכירת עסק.

מקורות:

לגבי הונאה במכירת עסק, לכאורה עסק דינו כשטר שאין גופו ממון. בנוסף לכך, בשו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' יט מפרש הטעם שיש אונאה בקבלנות, שמה שהקבלן אורג בגד לבעלים נחשב כאילו הקבלן מוכר לבעלים בגד, ואף שהבגד מעולם לא היה ברשות הקבלן, למ"ד אין אומן קונה בשבח כלי, מכל מקום מה שהקבלן ממציא בגד לבעלים נחשב כמכירת בגד. אבל קבלן לשמור פירות אין בו אונאה מאחר ואין קנין על דבר שיש בו ממש. לפי דבריו כל מה שאינו מוגדר כמיטלטלין אין בו אונאה. ועיין שם שהתרומת הדשן חלוק עליו בזה, וסובר שהטעם שיש אונאה בקבלנות הוא מטעם אחר. דברי התרומת הדשן הובאו בלבוש ובסמ"ע סקנ"ט ובמשנה למלך, וכן כתב הנתיבות המשפט בסי' רסד סק"ח להדיא שיש אונאה בשדכנות וסרסרות, הרי שסובר שיש אונאה בקבלן שמתעסק בדבר שאין בו ממש, חוץ מקבלן בקרקע שאין בו אונאה. ונראה שכל המחלוקת היא רק בשכר עבודה שהעבודה נחשבת לדבר שגופו ממון אף שאין בה ממש, מה שאין כן, עסק ומוניטין נראה שלא עדיף משטר שאינו אלא גורם לממון.