לתרומות לחץ כאן

מי רשאי להתנגד לבניה על גג משותף

שלום וברכה,

השכן בקומה עליונה רוצה לבנות על הגג קומה נוספת (בהתאם למה שהעירייה מאשרת), לשם כך הוא אוסף חתימת מהשכנים.
כמה שאלות לי בעניין.
א. לפי החוק מספיק לו 75 אחוז מהשכנים בכדי להגיש בקשה להיתר בניה, האם הדבר נכון גם לפי דיון תורה?
ב. מדובר בבניין שגם שאר הדיירים הרחיבו את דירתם באופנים שונים, האם עדיין יש זכות לשכנים להתנגד?
ג. הרחבות השכנים היו בחלקן על פי היתר מהעירייה (ואז כמובן נאספו חתימות) וחלקן לא. האם זה משנה מבחינת החובה ההלכתית והמעשית של השכן מלמעלה לקבל היתר מ-100 אחוז מהשכנים.
ד. שאלה ברמת התאוריה בלבד. בנוגע לתשלומי איזון, ידוע לי שדייר שביצע בעצמו הרחבה (שיש בה לפחות כמו החלק היחסי שלו על הגג) אינו יכול לדרוש תשלומי איזון מהשכן למעלה. האם הדבר נכון רק כאשר מדובר בהרחבה על רכוש משותף או גם אם נניח הוא חפר תחת או לצד הדירה (שטח שלא היה מלכתחילה) זה נחשב להרחבה שבגינה אינו יכול לדרוש תשלומי איזון (והאם זה משנה האם החפירה הנ"ל בוצעה בהיתר העיריה או שגם אם לא)

תודה ושבוע טוב

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה

א. לפי החוק מספיק 75% אם משלמים תשלומי איזון למתנגדים. גם לפי דין תורה יש אפשרות לתבוע שותפים למכור לו את חלקם בשותפות. בדין תורה אין צורך להסכמה של 75%, אבל תלוי בנסיבות אם יש אפשרויות בנייה משתלמות שלא היו קיימות כאשר בנו את הבניין.

ב-ג. לשכנים שהרחיבו בעבר, בין עם רישיון ובין אם ללא רישיון, אין זכות להתנגד להרחבה בגודל דומה של שאר כל השכנים, אבל יש להם זכות לטעון (בנסיבות העניין) ששאר השכנים יכולים להרחיב במקום אחר (כגון על המפלס ולא על הגג).

ד. מי שהרחיב בעבר על רכוש משותף אינו יכול להתנגד ולא זכאי לתשלומי איזון. גם בניית חלל וכדו' היא בשטח הרכוש המשותף כבנייה בחצר.

מקורות:

א. לפי דין תורה יש אפשרות לשותף לטעון 'גוד או איגוד' והיינו שמציע לשותף השני את האפשרות לקנות ממנו את חלקו או למכור לו. במקרה שהתחדשו שינויים באפשרויות הבנייה שלא היו קיימות בבניית הבניין ניתן לדרוש זאת לכל הפוסקים, עיין ש"ך חו"מ סי' קעא סק"א. עיין עוד בעלון המשפט גליון 28 עמוד ה.

ב-ג. בשו"ת בית דוד סי' צב (מובא בספר משכנות ישראל סי' י' אות ג בשם ספר זכור לאברהם חו"מ ח"ב ערך נזקי שכנים) כתב ששכן שבנה על רכוש משותף אינו יכול להתנגד לבניה דומה של שכן אחר. וכך – להבדיל – גם לפי חוק המקרקעין סעיף 71ב (ג).

ד. גם חלל הוא רכוש משותף, עיין עלון המשפט גליון 24 עמוד ד, ועיין גם פסק דין של העליון ע"א 374/08 שציטט מדבריו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל