דיני ברכת כהנים בתענית ציבור

רבני בית ההוראה
י"ט תמוז ה'תשע"ג

שלום רב !
א.למנהג אשכנז – האם צריך לקיים ברכת כהנים ע”י כהן בצום בתפילת מנחה כשעה לפני תפילת ערבית.
ב.האם כמו עלייה לתורה בצום , כהן שאינו צם אינו עולה לתורה האם הדין זהה גם לגבי ברכת כהנים.
ג.כהן יחידי במנין שלא צם האם יעלה לברך ברכת כהנים.
ד.שאלה עקרונית לגבי כל הזמן , כאשר לוי נוטל לכהן ידיו לפני עליה לברכת כהנים , האם על הכהן לברך על נטילת ידיים. והאם יחזיר הרצועות על אצבעותיו לפני ברכת כהנים או רק אחרי ברכת כהן משום חציצה.
אבקש לקבל תשובה לא ברמה של כן או לא , כי אם לקבל גם מקורות לתשובה לגבי מנהג אשכנזים . תודה

תשובה:

שלום רב.

א. אם מתפללים מנחה לפני השקיעה נוהגים שהכהנים מברכים את העם בתענית ציבור.

ב. כהן שאינו צם לא יעלה לברך ברכת כהנים בתענית ציבור (וכאשר יש כהן אחד יעלה כדי שתהיה הברכה דאורייתא). והוא הדין כשאין עשרה מתענים לא יעלה לדוכן.

ג. כאשר יש רק כהן אחד והוא אינו מתענה יש הסוברים שיעלה לברך ברכת כהנים.

ד. אין הכהן מברך על נטילת ידיים כאשר הוא נוטל ידיו לפני ברכת כהנים

ה. רצועות התפילין אינם חוצצות וניתן לחזור ולגלגלם על האצבעות לפני ברכת כהנים, אך נוהגים שלא להחזירם כדי שיוכלו לחלק את האצבעות כראוי.

מקורות:

א. שולחן ערוך סי’ קכ”ט סעיף א’. ומה שכתב הרמ”א שהמנהג שלנו נתבאר בסי’ קכ”ח כוונתו למנהג חו”ל שאין מברכים ברכת כהנים רק בימים טובים בתפילת מוסף, אך מנהג ארץ ישראל שמברכים הכהנים כל ימות השנה ולכן גם במנחה שבתענית ציבור הם מברכים.

ויש נוהגים שנושאים כפים גם כשמתפללים מנחה לפני פלג המנחה, אך הפשטות היא שרק בתפילת מנחה שסמוך לשקיעה נושאים הכהנים כפיהם (ר’ בחזו”א או”ח סי’ כ’ ובשבט הלוי חלק ח’ סי’ כ”ג ובהליכות שלמה פרק י’ סי’ כ”א ובלוח ארץ ישראל של הרב טיקוצינסקי).

ב. כף החיים קכט,ה בשם הפרי חדש וכן הדין כאשר אינו משלים תעניתו אף שבזמן מנחה עדיין מתענה. וכאשר יש כהן אחד עי’ בספר מועדי קודש יום הכיפורים פרק א’ הערה 211 בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל שאמר שיעלה לדוכן כדי שתהיה ברכת הכהנים מדאורייתא. ובפרי מגדים קכט,יא באשל אברהם כתב שכשאין עשרה מתענים לא יעלה הכהן לדוכן.

ג. בלוח ארץ ישראל הביא מדברי הגינת ורדים כלל א’ סי’ מ”ט שכשאין אלא כהן אחד יעלה הכהן אף שאינו מתענה בתענית ציבור.

ה. כף החיים קכח,עז (ושם כתב שעל פי הקבלה עדיף להחזיר את הרצועות לפני הברכה), ובספר ברכה המשולשת פרק ד’ סעיף מה ובספר ארץ החיים מנהגי א”י מובא שהמנהג הוא שלא להחזיר הרצועות כדי שיוכלו לחלוק האצבעות כראוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *