שלום,
האם גלידה היא מאכל או משקה?
מיתוך:
"בין הזמנים" במשנת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל"
ע"פ שלהי דקייטא סימן צ"ח גלידה נחשבת למשקה
"ברכה אחרונה על גלידה"
בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' ק"י כתב הגלידה נחשבת כמו אכילה
אם נחשבת למשקה האם אין לברך עליה בתוך סעודה?
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום רב.
אכן נחלקו הפוסקים האם להגדיר את גלידה כמאכל או כמשקה, ודעת רוב הפוסקים שדינה כאוכל, אך גם הסוברים שהיא כמשקה מודים שיש לברך עליה בתוך הסעודה מפני שהיא באה לקינוח ולא לרוויה, אך יש נפקא מינא בין השיטות לענין ברכה אחרונה על הגלידה, שאם דינה כאוכל שיעורה בכזית, ואם אוכל כזית בכדי אכילת פרס מברך ברכה אחרונה, אך לסוברים שהיא כמשקה לא שייך לברך עליה ברכה אחרונה כיון שאין שייך לאכול ממנה רביעית בתוך שיעור אכילת פרס.
מקורות:
עי' במ"ב קנח,יד ובשעה"צ שם ס"ק ט"ז שכתב לגבי נטילת ידים שמשקה קרוש הוי כאוכל, אך יתכן שיש לחלק בין נט"י לשאר דינים, אך גם בפרי מגדים סי' ק"צ מש"ז סק"ג ובפתיחה להל' ברכות ס"ק י"א משמע שמשקה שנקרש דינו כאוכל, וכן כתב בערוך השולחן רב,ט (לגבי האוכל כזית של ברד שלג וכפור שמברך ברכה אחרונה על כזית), וכן הובא בקובץ מבית לוי חלק ד' עמ' קמ"ב בשם הגר"ש ואזנר שליט"א וכן כתב בספר וזאת הברכה בשם הקהילות יעקב, וכן כתב במנחת יצחק חלק ב' סי' ק"י, וכן הביא בספר זימון כהלכתו פ"ג סק"ה בשם הגר"י פישר זצ"ל, ויש שחילקו שלענין ברכה אחרונה יש לדון לפי סוג האוכל וגם גלידה תידון כמשקה, אך לענין שיעור זמן אכילתו תלוי בצורת האכילה, אך בנשמת אברהם בסי' תרי"ב הביא בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שאמר שאין לחלק בזה, ובספר ותן ברכה כתב בשם הגרש"ז אוירבך שיש לחלק בין גלידה העשויה ממים וסוכר בלבד שדינה כמשקה לבין העשויה משאר חומרים כגון ביצים וכדו' שדינה כאוכל, ובשו"ת באר משה חלק ה' סי' ה' כתב שגלידה דינה כמשקה, וכן כתב ביביע אומר חלק ח' סימן כ"ה סק"ב שדין גלידה ושקולד כמשקה, ולהסוברים שהיא כמשקה לכאורה יהיה אפשר לברך ברכה אחרונה רק אם אכל מהגלידה רביעית בשתי דקות.
לענין אכילת משקה תוך הסעודה ראה בשו"ת שבט הלוי חלק א' סי' ר"ה בהגה"ה לסי' רע"ד.
שלום רב.
מה יהיה הדין אם שתה משקה ורוצה אח"כ גלידה .(לא היתה דעתו על הגלידה ולא כוון לפטור) האם צריך לברך כדין אוכל אחר משקה או שהיא נדונת כמשקה לעניין הנ"ל ולא צריך לברך?
תודה וכל טוב
כיון שברכת שניהם שווה, אם בירך על מים שהכל גם אם לא התכוון להדיא לפטור את הגלידה יוצא ידי חובה אלא אם כן זה לא היה לפניו, ואין בזה חילוק בין אוכל למשקה.
השאר תגובה