מה דין כהן שמאריך בתפילתו ולא מספיק לעלות לנשיאת כפיים?
כמו כן האם עדיף להתחיל שמונה עשרה לפני הציבור כדי להספיק לעלות לנשיאת כפיים?
תשובה:
שלום רב.
בדרך כלל כהן לא עולה לנשיאת כפים כאשר הוא אוחז עדיין באמצע שמונה עשרה, אלא אם כן התקיימו ג' תנאים, א' שהוא הכהן היחיד בבית הכנסת, ב' כשעקר רגליו כשהגיע החזן ל'רצה'. ג' שאוחז ביחד עם החזן בברכת ההודאה (ובמקרה כזה אינו צריך ליטול ידיו אלא סומך על הנטילה שחרית). ונכון שכהן שיודע שהוא הכהן היחיד בבית הכנסת ויתכן שיצטרך להפסיק בתפילתו שיעמוד בכותל המזרח כדי שלא יצטרך להפסיק בהליכה מרובה ממקומו.
כהן הרוצה להספיק לסיים שמונה עשרה לפני שיגיעו לברכת כהנים כדי שיוכל לקיים את מצוותו לברך את העם, יכול להתחיל להתפלל לפני הציבור כדי שיוכל לקיים את המצווה, אף אם מחמת כך יפסיד תפילה בציבור.
מקורות:
משנה ברורה סי' קכ"ח ס"ק ק"ו. ולענין עדיפות ברכת כהנים על פני תפילה בציבור ראה באבני ישפה פרק י"ז חלק ב' הערה 6 שכתב כן כיון שבברכת כהנים מקיים מצוות עשה כמבואר בשו"ע סי' קכ"ח סעיף ב' ואף להשער הציון שם ס"ק ל"ח יש בזה מצווה דרבנן וזה וודאי עדיף מהמעלה של תפילה בציבור.
אם הבנתי נכון, הרב התכוון שיתקיימו אחד משלשת התנאים הנ"ל, ולא שלושתם ביחד?
הרב אמר שכהן יודע שהוא כהן יחיד יצטרך להפסיק בתפילתו, האם הכוונה ממש להפסיק באמצע?
האם הדבר שייך גם כשהכהן הוא כהן שני בבית הכנסת, ואז תהפוך הברכה מדרבנן לדאורייתא (כהן אחד מול שניים)? או שאז לא חייב?
צריך שיתקיימו שלושת התנאים יחד. כאשר מתקיימים שלשת התנאים הוא צריך ממש להפסיק בתפילה. כאשר יש כהן אחד אינו מפסיק לצורך העלאת המצווה לדאורייתא.
בתקווה שהבינותי נכון את הרב, עדיף תפילה בכוונה מאשר ברכת כהנים דאו'?
וכן אם הש"ץ הגיע לברכת כהנים והכהן עדיין בשמונה-עשרה, הכהן צריך לעשות מעשה כלשהו(כמו לשים טלית על ראשו, לצאת מביה"כ וכו'..)?
יש לדאוג להתפלל בכוונה מספקת ויחד עם זה לא להפסיד ברכת כהנים, אני דיברתי על תפילה בציבור, לא על תפילה בכוונה. אין להאריך מידי בתפילה כאשר בגלל זה מפסידים מצוה זו, ואם מתפללים שם מהר מייד, תתחיל שמונה עשרה לפני כולם.
השאר תגובה