כתב הבאר היטב בשו"ע אהע"ז סי' ט' ס"ק ח' בז"ל, 'לכאורה קשה לפי פרש"י שם דאפילו בגרושין נמי הוי קטלנית א"כ מוכח דמזלה גורם' וכו' עיי"ש.
ולא הבנתי איך אפשר להגיד כאן דמזלה גורם מאחר שהדרישה בס"ק ב, והגר"א בס"ק ט' ובבאר היטב עצמו בס"ק א' ועוד כתבו ש'מזלה גורם' פירושו מזלה במזונות וכו' עיי"ש, ואיך שייך מזונות לגרושה?!
תשובה:
אשה קטלנית היא אשה שמזלה גורם שלא תקבל מזונות מבעלה. לאשה קשה להתפרנס בעצמה והיא זקוקה לבעל שייתן לה מזונות. ישנם שתי דרכים כיצד גורם המזל שלא יהיו לה מזונות מהבעל, באמצעות שבעלה מת או שבעלה מגרש אותה, ולכן אף באשה שהתגרשה פעמיים יש לחוש שבעלה השלישי ימות בגלל מזלה.
יש לציין בפתחי תשובה שם סק"ב מביא משו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א סי' כד שהסברא של המזל אינה דוקא לעניין מזונות (כדברי הנודע ביהודה), אלא המזל הוא שיהיה לה צער הגוף שתמנע מ'עונה' או שלא יקרא שם בעל עליה.
אבל אין כאן חזקה של 'סכנה' בכלל? נראה לי קצת מוזר, כי אולי אפשר לטעון שהחזקה שהיא תתגרש עוד הפעם?
לא מסתבר שהחשש הוא שמא תתגרש, שהרי מותר לאדם להתחתן עם אשה גם אם הוא יודע שבעתיד יצטרך לגרש, ואפילו אם בדעתו לגרש מותר אם האשה מסכימה (שו"ע אבן העזר סי' קיט סעיף א). לענ"ד החשש הוא שמא הבעלים הראשונים נפרדו באמצעות גירושין והבעל השלישי שלא יסכים לגרש ייפרד באמצעות מיתה. ורק בפעמיים גירושין תולים במזל, כיון שמאורע אחת קרתה פעמיים, אבל במיתה וגירושין, כיון שמדובר במאורעות שונות אין תולים במזל אלא המיתה מסיבה אחת והגירושין מסיבה אחרת.
לא הבנתי את הקושיה כלל. הרי פירוש זה אמרו הראש דמזלה גרם היינו פרנסה. ואפשר דרש"י ס"ל כהרמב"ם שמפרש שיש כאן רק חשש ופחד למי שחושש לדבר וא"כ אין הבדל בין גירושין למיתה דגם בזה חיישנן שאם הוא חושש לדבר שלא ישא גרושה משתיים שמא יבוא גם הוא לגרשנה מפני חששותיו.
שיטת הרמב"ם היא שיטה מחודשת שלא ככל הראשונים. קצת חידוש שאף רש"י יסבור כן מבלי לרמז על כך. ובפרט שרש"י כותב הלשון 'אסורה', וכיצד ניתן לכתוב שיש איסור מחשש שיגרש אם מותר להינשא לכתחילה על דעת לגרש.
השאר תגובה