הלימוד היום: הלכות פסח סימן תסב-תסג עמוד סה – יום ראשון י"א באייר תשע"ג
ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום נעסוק בנושא: ברירת מלח מגרגרי תבואה בפסח
החובה לברור מלח ים לפני הפסח.
בשולחן ערוך כתב שחובה לברור את המלח לפני הפסח מגרגרי תבואה העלולים להמצא בו, משום שכשיתלחלח יחמיץ את התבואה, והיא תשוב ותפלוט את טעמה במלח, וביאר במשנה ברורה שמדובר במלח-ים שדינו כמים, אבל מלח המופק מהאדמה אינו נחשב כמים, אלא כמי-פירות שאינם מחמיצים, אולם ראוי לברור אף מלח זה, משום שלדעת הרמ"א גם הוא דינו כמים; וגם לדעת החזון איש אין חילוק בין סוגי המלחים (סעיף ז, ס"ק כד ושעה"צ ס"ק מב; ביאורים ומוספים דרשו, 34).
מה דינו של מלח שלא נברר מגרגרי תבואה לפני הפסח?
מלח שלא נברר מגרגרי תבואה (ראה לעיל) ונמצאו בו גרגרי תבואה, אם הם יבשים מותר המלח בשימוש אף כשנמצאו בפסח; ואם הם רכים, אם נמצאו בפסח לכתחילה אין להשתמש במלח, ובדיעבד, אם השתמש במלח שלא היה בטווח של 'כדי נטילה' (2-2.4 ס"מ, לשיטות השונות) מהגרגרים מותר לאכול את המאכל שנמלח בו, אך אם היה המלח בטווח האמור המאכל אסור; ואם נמצאו הגרגרים לפני הפסח וכמות המלח היא פי-שישים ויותר מהתבואה, יש להשליך את כל המלח הנמצא סביבות התבואה בטווח של 'כדי נטילה', ושאר המלח מותר בפסח (ס"ק כה ושעה"צ ס"ק מג).
חריכת דגנים וקלייתם בפסח.
בשולחן ערוך כתב שמותר לחרוך שני שיבלים יחד, ואין לחשוש שמא הלחות שבשיבולת אחת תיפלט ממנה מחמת החום ותכנס בחברתה ותחמיצנה, משום שמי-פירות אינם מחמיצים, וכתב במשנה ברורה שמטעם זה מותר גם לקלות דגנים בכלי בתוך תנור חם, אף שחום התנור גורם לפליטת לחות מהכלי אשר נבלעת במאכל שבתוכו, כפי שאנו רואים בעינינו בשעת הקלייה (סעיף א, ס"ק א ושעה"צ ס"ק ב).
