הלימוד היום: הלכות פסח סימן תסב עמוד 128 – יום חמישי ח' באייר תשע"ג
ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום נעסוק בנושא: דינם של נוזלים שונים שנמצאה בתוכם חיטה בפסח
- היתכן שדבש או יין שנמצאה בתוכן חיטה יהיו מותרים לפסח?
- דינם של משקאות שונים שנמצאה בתוכם חיטה
- מה דינו של שומן שנמצאה בתוכו חיטה?
היתכן שדבש או יין שנמצאה בתוכן חיטה יהיו מותרים לפסח?
דבש, יין או חומץ שנמצאה בתוכן חיטה בקועה, אף שבושלו או שהו 24 שעות רצופות בכלי אחד כשהחיטה בתוכם, כתב בשולחן ערוך שהם מותרים לאכילה ולשתייה בפסח, ובתנאי שאינם מהולים במים; וביאר במשנה ברורה שאף שבדרך כלל הביקוע הוא סימן לחימוץ החיטה, במקרה דנן שהחיטה נבקעה בתוך נוזלים שהם 'מי-פירות' אין זה חימוץ, אלא ניפוח המתהווה מחמת השהייה בתוך הנוזל; ובשו"ע הרב הוסיף שאף כי יתכן שהחיטה התבקעה מחמת חימוץ טרם נפילתה לתוך נוזלים אלה, אין אנו מסתפקים בכך ומניחים כי התבקעה לאחר נפילתה (סעיף ו וס"ק כא-כב; ביאורים ומוספים דרשו, 26).
דינם של משקאות שונים שנמצאה בתוכם חיטה.
משקה העשוי מדבש (שהיה מכונה אצל האשכנזים "מֶעדְ"), יין-שרף שנעשה מפירות, שֵׁכָר של תמרים וכדומה, אשר לא נמהלו בהם מים לאחר הכנתם, ונמצאה בהם חיטה – כתב במשנה ברורה שאמנם יתכן שהמים שהיו בהם לפני גמר הכנתם נחשבים כעת כ'מי-פירות', אך יתכן שכיון שהמים הם עיקרם של משקאות אלו אינם נחשבים כ'מי-פירות', ולכן אין לשתותם בפסח, אך אם ידוע שהחיטה לא התבשלה עמהם ולא שהתה בתוכם 24 שעות רצופות מותר לשתותם, וכך הדין גם במקרה שהחיטה לא נבקעה רק התנפחה, וקיים ספק אם שהתה בתוכם 24 שעות (ס"ק כג; ביאורים ומוספים דרשו, 27).
מה דינו של שומן שנמצאה בתוכו חיטה?
שומן של בעלי חיים – כתב במשנה ברורה שדינו כ'מי-פירות', ולכן אף אם התבקעה בתוכו חיטה בשעה שהוא רותח אינו נאסר לאכילה בפסח, ובתנאי שלא נמהל במים לאחר שהותך, ושידוע כי החיטה נפלה לתוכו לאחר התכתו; אולם אף במקרה שלא ידוע מתי נפלה החיטה לתוכו, אין השומן נאסר אלא אם נמצאה החיטה הבקועה בכלי בו הותך השומן, כאשר הכלי עומד באותו מקום בו עמד בשעת ההיתוך או שהיה מכוסה משעת ההיתוך עד שנמצאה בו החיטה; ואם הותך ונקרש לפני הפסח וכמותו היא פי-שישים ויותר מהחיטה, מותר השומן בכל מקרה (ס"ק כג ושעה"צ ס"ק לו-לח).
אתמול למדנו:
- מנהג האשכנזים שלא ללוש בצק למצות במי-פירות, ואין להקל בכך אלא לצורך זקן וחולה, מפני שיש הסוברים שמי-פירות מחמיצים, ולא עוד אלא שחימוצם מהיר משל מים.
- 'שבעה משקים' שראשי התיבות שלהם י"ד שח"ט ד"ם, והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם ומים – מכשירים מאכלים 'לקבל' טומאה.
- בצק הנילוש במי-פירות, אשר אינו נטמא בטומאת אוכלים וה'חלה' המופרשת ממנו טהורה, אין להכינו בכמות המחייבת בהפרשת חלה.
מחר נלמד:
- ברירת המלח מחיטים לפני הפסח.
- ברירת תבלינים מחיטים לפני הפסח.
- חריכת שיבלים או דגנים בפסח.
