לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

לישת בצק למצות במי-פירות מהולים במים

הלימוד היום: הלכות פסח סימן תסב עמוד 126 – יום שלישי ו' באייר תשע"ג

ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום נעסוק בנושא: לישת בצק למצות במי-פירות מהולים במים

האם ניתן ללוש בצק למצות ביין המהול במעט מים?

  • האם ניתן ללוש בצק למצות במי-פירות שנמהלו במעט מים לפני הלישה?
  • וגם: מהו דין 'ניצוק' המיוחד להלכות יין-נסך?
  • האם ניתן ללוש בצק למצות ביין המהול במעט מים?

    אף שלכתחילה אין ללוש בצק למצות במי-פירות המהולים במים (ראה סעיף ב), לגבי יין המהול במעט מים כתב השולחן ערוך שניתן ללוש בו, כיון שהמים 'בטלו' בתוכו לפני הלישה; ובמשנה ברורה כתב שפוסקים רבים פירשו שמדובר במים שהתערבו ביין בתוך שלשה ימים לדריכת הענבים בגת, וסיבת ההיתר היא מפני שבאופן זה נהפכים המים ליין בתום התסיסה הראשונית של שלשת הימים, אבל אם התערבו לאחר מכן אינם נחשבים כיין ואינם 'בטלים', וכך פירש גם החזון איש (סעיף ג, ס"ק י-יא ושעה"צ ס"ק יא; ביאורים ומוספים דרשו, 32).

    האם ניתן ללוש בצק למצות במי-פירות שנמהלו במעט מים לפני הלישה?

    כאמור לעיל, לכתחילה אין ללוש בצק למצות במי-פירות מהולים במים, ומחלוקת גדולה היא בין הפוסקים האם דין זה אמור גם במקרה שנמהלו מעט מים במי הפירות לפני הלישה, ובביאור הלכה הביא דעת שבעה פוסקים שהקלו בכך, ודעת למעלה מתשעה פוסקים שהחמירו בכך, וכתב שכיון שלדעת חלק מהראשונים אין כל חשש בלישה במי-פירות מהולים במים, ניתן למצער להקל בנדון דנן וללוש במי-פירות מהולים במים באופני הזהירות הנזכרים בהלכה לגבי לישת בצק למצות במים (ביה"ל ד"ה הואיל).

    מהו דין 'ניצוק' המיוחד להלכות יין-נסך?

    בשולחן ערוך הזכיר את דין 'נצוק' המיוחד להלכות יין-נסך (או יין סתם של גויים), שפירושו: קילוח זקוף מלמעלה למטה – שאינו נחשב כחיבור לא לענין טומאה וטהרה ולא לענין שאר איסורים – נחשב כחיבור לענין יין-נסך, ולכן, למשל, אם ישנו קילוח יין כשר מחבית לתוך כלי שבתוכו יין-נסך, נחשב היין שבחבית כמעורב ביין האסור ונאסר מחמתו; ברם אם יש בחבית היין מים בשיעור הראוי ל'ביטול' כמות היין האסור שבכלי, 'בטל' היין האסור בהם ואינו אוסר את התערובת (סעיף ג וס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו,14-15).

    אתמול למדנו:

    • בצק למצות שנילוש במי-פירות, כגון יין ושמן – אינו מחמיץ כלל, אולם לא ניתן לקיים בו מצות אכילת מצה, כיון שהוא נחשב ל'מצה עשירה' ואילו מצת המצוה מכונה בתורה 'לחם עוני'.
    • בניגוד למי-פירות טהורים, מי-פירות המעורבים במים מאיצים את חימוץ הבצק, ולכן אין ללוש בהם בצק לפסח, ואם לש חובה לאפות את הבצק מיד.
    • כאמור לעיל, מי-פירות המעורבים במים מאיצים את את חימוץ הבצק, והראשונים נחלקו בדינו של חמץ זה אם הוא כחמץ רגיל או כחמץ 'נוקשה'.
    • מחר נלמד:

    • מנהג האשכנזים שלא ללוש בצק למצות במי פירות.
    • הזהירות מחיוב בהפרשת חלה בעת לישה במי פירות.
    • דין חלה טהורה בזמן הזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל