לתרומות לחץ כאן

אפיית מצה בתנור ובאמצעים אחרים

הלימוד היום: הלכות פסח סימן תסא עמוד 120 – יום שני כ"ח בניסן תשע"ג

ב'דף היומי בהלכה' הנלמד היום נעסוק בנושא: אפיית מצה בתנור ובאמצעים אחרים

  • האם ניתן לאפות מצה בתנור גז, בתנור חשמלי, במיקרוגל או בחום השמש?
  • פרטים שונים בנוגע לאפיית מצה בתנור ובכלי אפייה נוספים
  • מה דינה של מצה הנאפית בגומה החפורה בקרקע של 'כירה'?
  • האם ניתן לאפות מצה בתנור גז, בתנור חשמלי, במיקרוגל או בחום השמש?

    מצה הנאפית בתנור גז, תנור חשמלי, או תנור המוסק באש הנוצרת באמצעים כימיים – כתבו האחרונים שדינה כמצה הנאפית בתנור המוסק בעצים, וניתן לקיים בה מצות אכילת מצה, אולם מצה הנאפית במיקרוגל, הגם שדינה כפת לענין ברכת 'המוציא', דעת הגרי"ש אלישיב שאין לאוכלה בפסח, מחשש שמא התחממה והחמיצה לפני אפייתה; ומצה הנאפית בחום השמש, כתב בשולחן ערוך הרב שאינה נחשבת כפת ולא ניתן לקיים בה מצות אכילת מצה, ואף אין לאפותה לכתחילה, מחשש שמא תתחמם ותחמיץ לפני אפייתה, אך בדיעבד מותר לאוכלה בפסח (ביאורים ומוספים דרשו, 25-26).

    פרטים שונים בנוגע לאפיית מצה בתנור ובכלי אפייה נוספים.

    בשולחן ערוך כתב שניתן לאפות מצה בכלים שונים מחוממים היטב, וביאר באגרות משה שדין זה אמור במקרה שישנם 'דפנות' ו'גג' הסוגרים על המצה, אך אם צידה העליון של המצה חשוף הוא עלול להחמיץ לפני אפייתו, אולם באור לציון כתב שניתן לאפות מצה דקה על גבי טס מתכת מחומם היטב אף כשצידה העליון חשוף; ועוד כתב בשולחן ערוך שיש לחמם את התנור או כלי האפייה האחרים לפני הנחת המצה בתוכם, ויש הסוברים שבמקרה שלא עשה כך המצה אסורה, וביאר במשנה ברורה שבמקרה זה קיים חשש שבמהלך חימום התנור או הכלי, טרם שיגיע למידת החום הנדרשת לאפייה, יתחמם הבצק ויחמיץ (סעיף ב; ביאורים ומוספים דרשו, 20).

    מה דינה של מצה הנאפית בגומה החפורה בקרקע של 'כירה'?

    אחד האופנים בהם ניתן לאפות מצה הוא נתינת המים והקמח בגומה החפורה בקרקע של 'כירה' (= כלי חרס מחובר באדמה שבתוכו הוצתה אש, ובדרך כלל שימש לשפיתת קדירות על גביו); וכתב במשנה ברורה שאמנם לחם העשוי באופן זה ברכתו 'מזונות', אך אם אכל ממנו בכמות של 'קביעת סעודה' (ראה משנה ברורה סימן קסח ס"ק כד) ברכתו 'המוציא' וניתן לקיים בו מצות אכילת מצה; והוסיף הגרש"ז אויערבך שבמאפה זה ניתן לקיים את המצוה ב'קביעת סעודה' מפני שמצד עצמו הוא פת, אלא שבדרך כלל אינו משמש כפת לסעודה, אולם במאפים אחרים שברכתם 'מזונות' לא ניתן לקיים את המצוה אף ב'קביעת סעודה' (סעיף ב וס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו, 22).

    אתמול למדנו:

  • תנור חרס ששימש לאפיית חמץ – ישנן שתי דרכים להכשירו לאפיית מצות: האחד, להסיקו באופן 'שילכו' הגחלים על פני כל קרקעיתו ויחממוה עד כדי שאם יחכך בה ברזל ינתזו הימנה ניצוצות, ויש להסיקו לשם הכשרתו לפסח; והשני, לצפות את קרקעית התנור בטיט.
  • תנור חרס של חמץ שלא הוכשר כדין, כגון שיש ספק אם 'הלכו' הגחלים על פני כולו (ראה לעיל), המצות הנאפות בו לפני הפסח ולאחר שכבר חלפו 24 שעות מעת שאפו בו חמץ – מותרות בדיעבד.
  • המכשיר תנור חרס לאפיית מצות על ידי הסקתו – לדעת הרמ"א עליו לשוב ולהסיק את התנור פעם נוספת לפני האפייה.
  • מחר נלמד:

  • סימן 'שאין חוטים נמשכים הימנה' לגמר אפיית המצה.
  • סימן 'קרימת פנים' לגמר אפיית המצה.
  • פרטים הדינים בהוצאת המצה מן התנור במהלך אפייתה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל