לתרומות לחץ כאן

קבלת שכר בנתינת צדקה לעני רמאי

ערב טוב,
בשבת האחרונה שמעתי ממישהו כי אם אתה נותן צדקה אבל היא לא מגיעה בסופו של דבר לידי העני או המטרה שלשמה נתרמה (כי רימו אותך- כדוגמת עמותות או גבאי צדקה רמאים) – אין זה נחשב כמצוות צדקה ואין אתה מקבל עליה שכר – לא בעולם הזה ולא בעולם הבא- כאילו המעשה לא נעשה כלל.
שאלתי היא איך היתכן כי אדם שהביע רצון, כוונה ולבסוף גם עשיה לא יקבל על זה שכר כלשהו מידי הקב"ה ואיך עצם הנתינה שלו לא נחשבת דבר- הרי הוא האמין אמונה שלימה בעמות/ גבאים/ וכו'…ואין זו אשמתו כי הם רימו אותו- ואף יתכן כי הוא בדק כמיטב יכולתו אחריהם ומצא אותם כשרים או שהם הביאו לו מסמכים חתומים וכו' (בדיעבד- מזויפים/ לא תקפים).?
לכן מאחר ומצווה צריכה כוונה (אף שהיא אינה מעכבת) וככל הנוגע לו- הוא עשה מצווה מלאה וברי לו שהתרומה הגיע ליעד הנכון -איך הוא לא מקבל שכר על עצם ההתאמצות/ נכונות שהוא הראה כמו בלימוד תורה (אף שזו כלפי המקום וזו כלפי חברו- זו עדין מצווה שנצטווינו עליה)?
בנוסף לכך שאלתי מקפלת בתוכה גם התייחסות לאדם שרימה את חברו בהיותו עני ולדוג' עמד לבקש כסף בפתח- אך הכסף אינו נחשב לצדקה כי הוא בעצם אינו זקוק לה ויתכן כי אותו אדם הוא אף עשיר- אנא התייחסו לזה.
בנוסף לכך אני מבקש לקבל את התימוכין הסותרים והתומכים מן התנ"ך, ש"ס, ראשונים ואחרונים- אם הזמן נותן לכם אשמח לקבל גם התייחסות לכוונה במקרים כאלו ואחרים.
תודה וערב טוב
אביה

תשובה:

שלום רב.

על פי העולה בדברי הראשונים, רק כאשר יודעים בעני שהוא אינו הגון אין מקבלים שכר על נתינת הצדקה לו, אך כאשר סבורים כי העני הוא הגון, אף אם התברר שלא היה הגון מקבלים שכר על נתינת צדקה זו.

ויש מהפוסקים שכתב שאסור לתת לאדם המתחזה לעני אף אם הוא יודע על כך ומתכוון ליתן לו בתורת מתנה, כיון שמכשיל את המקבל באיסור גזל (כיון שהוא סבור שגוזל את הבריות שנדמה להם כעני).

אמנם מכיון שאמרו חז"ל שמחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ויש הסוברים שאף במצוות צדקה נאמר דין זה, אף שבגמרא משמע שאין מקבלים על זה שכר, אך מסתבר שאף שלא קיים בפועל את מצוות הצדקה אך יקבל שכר מסויים על רצונו לקיים את המצווה אף שאין זה השכר המלא כפי קיום מצוות הצדקה עצמה.

בהצלחה רבה.

מקורות:

בגמרא בבבא קמא דף טז,ב נאמר דרש רבא, מאי דכתיב 'יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם' אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם, אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר. ומבואר שהנותן צדקה לעני שאינו הגון אינו מקבל שכר כלל על זה.

אך יעוי' בנימוקי יוסף שם שהביא בשם הרמ"ה שהגמרא מדברת רק באופן שיודע בו שאינו מהוגן, אך אם אינו יודע והוא סבור שהוא עני מהוגן מקיים מצוות צדקה כשם שאמרו חז"ל שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.

וגם מטעם אחר אין להוכיח מגמ' זו מפני שמיירי באנשי ענתות שהיו רשעים גמורים ולא היתה כוונתם כלל לשם שמים, ולכן כיון שהיו העניים ג"כ אינם מהוגנים לא קיימו בזה מצווה כלל. יעוי' בקובץ הערות ביאורי הגדות ג ד-ו, ובגילוני הש"ס לר"י ענגיל בב"ק כאן הביא רבינו יונה שמבואר בדבריו ג"כ שמקיימים מצוות צדקה גם בנתינה לעני שאינו הגון, ועי' עוד שם בשם היראים.

ובגמרא בקידושין מ,א נאמר שהקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה, וחז"ל למדו דבר זה מהפסוק 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו', ושאלו חז"ל מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ויש לדון האם דבר זה נאמר גם במצוות שבין אדם לחבירו או רק במצוות שבין אדם למקום, ומצאתי ביערות דבש חלק ב' דרשה ז' שכתב שגם לגבי מצוות צדקה אם אין לו ממון וחומד לעשות מצוות צדקה רק שאין סיפק בידו, הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה זו למעשה כאילו עשה מצווה זו בתכלית השלימות.

וכן יש להוכיח מהגמרא בקידושין (דף מט,ב) שהמקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור אפילו הוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו, ואף על פי שמסתמא גנב וגזל מאחרים, כיצד ייחשב צדיק, וע"כ צ"ל שכיון שרוצה לשלם ואינו יכול כעת הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה זו למעשה ע"ש (וכן הוכיח גם בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק א' סימן ע"ט).

אך הבית יוסף אבן העזר סימן ל"ח הביא רבינו ירוחם שכתב ב' צדדים בדין זה אם אדם שהוא רשע לבריות יועיל לו הרהור התשובה כדי להחשב צדיק, והביא יש מפרשים שכיון שהרהר להשיב הרי הוא צדיק, אך רבינו ירוחם עצמו סובר שזה לא נאמר על רשע לבריות. ולכאורה בזה נחלקו האם אומרים מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה גם בעבירות שבין אדם לחבירו, אך ניתן לומר כי אף לדעת רבינו ירוחם שונה איסור גזל משאר מצוות שבין אדם לחבירו, שבאיסור גזל אם באפשרותו להחזיר את החפץ ששיך לחבירו ואינו מחזיר במה נחשב שעשה תשובה, אך במצוות צדקה שקיים את כל מה שנצטווה אך העני היה רמאי גם לדעתו ייחשב צדיק גמור ברצותו לקיים את המצוה לבד.

ומה שכתבנו שאין ליתן צדקה לעני שנראה כרמאי עי' בערוך השולחן סי' רנ"א סעיף י"ב שכתב שאין ליתן לעני שידוע לרמאי וכתב הגרש"ז אוירבך זצ"ל שטעם הדבר מפני שמכשילו באיסור גזל, כיון שכוונתו היא לגזול את הבריות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל