לתרומות לחץ כאן

בדיקת חמץ כאשר נוסעים מהבית לפסח

שלום וברכה,
אני ומשפחתי נוסעים לכל הפסח לבית הארחה. נצא מהבית אחה"צ שלפני ערב פסח ונגיע למקום בערב פסח (בלילה). אנחנו מבצעים מכירת חמץ (דרך הבד"צ של העדה החרדית) והשארנו מפתח לבית אצל חמותי. הבנו שאין צורך לערוך בדיקת חמץ בבית אלא רק בחדר בבית הארחה.
השאלות: האם הבית שלנו צריך להיות נעול מבלי שאיש יכנס אליו במהלך הפסח? האם מותר לתת לשכן להשתמש בבית שלנו בשביל לארח את אורחיו?
האם מותר להשכיר את הבית למישהו במהלך הפסח?
והאם אם אחד מהדברים הללו נעשים, האם יש הנחיה שונה לגבי בדיקת חמץ?

בתודה ובברכה,
יחזקאל

תשובה:

שלום רב.

לגבי בדיקת חמץ במקום המכור לגוי, יש מחלוקת גדולה באחרונים אם צריך לבדוק בבדיקת חמץ מקומות הנמכרים למחרת לגוי, ויש המחמירים בכך וסוברים שצריך לבדוק אף מקומות הנמכרים לגוי, ולכן יש המחמירים ועושים מכירה בי"ג של המקומות שאינם רוצים לבדוק.

לגבי השכרת הבית המכור, אם הינכם רוצים למכור את כל הבית כדי להיפטר מבדיקת כולו, לא ניתן להשכיר את הבית או להשאילו לשכן אחר לשימוש. אך אם הינכם רוצים למכור רק את הארונות או המקומות שיש בהם חמץ ואת שאר הבית במקומות שרגילים להיות חמץ לעשות בדיקה (על ידכם או על ידי מי שישכור את הבית) תוכלו לעשות זאת.

ולענין על מי מוטלת חובת הבדיקה כאשר משכירים את הבית לאדם אחר לימי הפסח ראה כאן.

פסח כשר ושמח.

מקורות:

לענין בדיקת חמץ במקומות שיימכרו לגוי בי"ד, עיין במשנה ברורה סי' תל"ו ס"ק ל"ב שהביא את מחלוקת האחרונים בזה (שדעת המקור חיים והחיי אדם והקיצור שולחן ערוך שצריך לבדוק מקומות אלו, ודעת הבנין עולם והחת"ס והאשל אברהם שאין צריך לבדוק שם) וכתב שאין למחות ביד המקילים בזה אך המוכר בי"ג שפיר עדיף טפי.

לענין השימוש בבית שנמכר לגוי, ראה בספר דינים והנהגות החזון איש פי"ז אות כ"ג במעשה שאדם אחד מכר את כל ביתו לגוי, ונצרך באמצע הפסח לקחת משם דבר מה, והתיר לו החזון איש להכנס לקחת משם, אחר כך שכח דבר נוסף ובא לשאול את החזון איש אם יכול להכנס שוב ואמר לו שאינו יכול להכנס שוב, כיון שאין זה נחשב כניסה ארעית ושימוש קבוע אסור. ובספר שלמי מועד (פרק ע') הביא מהגרש"ז אוירבך זצ"ל שהקפיד מאוד בארונות ומחסנים שנמכרו לגוי שלא לפותחם בשום אופן כיון שבכך הופך את המכירה ללעג.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לענ"ד יש לציין שמכירת כל הבית במכירת חמץ היא מאד בעייתית, ומטילה ספק גדול על המכירה. כיוון שכל מכירת חמץ בנויה על העובדה שאכן אני מוכן למכור בלב שלם לגוי את החמץ לעולם, אם ישלם לי את שוויו שיקבע ע"י שלושה שמאים. וזה אכן נכון, אך האם אדם באמת מוכן להיוותר ללא בית במוצאי החג כשיש לו את סכום ביתו בכיס? .. עכשיו יצטרך לחפש לו בית אחר? ומי יימר שימצא בית מתאים במקום מגוריו? ברור שזו הערמה בעלמא ואין כוונת המוכר באמת למכור את ביתו…אלא צריך למכור את החמץ ורק להשכיר את המקום שלו לימי הפסח.

  2. בארץ ישראל אין מוכרים את כל הבית לגוי מצד איסור 'לא תחנם', ורק משכירים את הבית לגוי ומוכרים את החמץ שבו, ולכן אין בזה כל חשש הערמה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל