מאיפה המנהג או המקור בהלכה לשים אבנים על הקבר של המת\המצבה? ומה זה מועיל לנפטר?
תשובה:
מקור למנהג זה מופיע בהרבה קדמונים, וטעם המנהג הוא שעושים כבוד לנפטר שמראים שהיו על קברו, אמנם יש טעמים נוספים על פי הסוד. ולמעשה האשכנזים נהגו להניח את האבן לאחר שגמרו להתפלל ומשאירים את האבן לאחר שהולכים, והספרדים נהגו להניח את האבן כשמגיעים לקבר, וכשהולכים לאחר התפילה מורידים את האבן מהמצבה.
מקורות:
מנהג זה הובא בבאר היטב סי' רכ"ד סק"ח וכן בכף החיים הלכות ראש השנה סי' תקפ"א אות צ"ב בשם הקיצור של"ה והמהרש"ל, וכן באליהו רבא שם סק"ז, והטעם שכתבנו הובא בספר טעמי המנהגים סימן תתרס"ט. ודעת המקובלים היא שיש בזה סימן לנשמה שתשב על האבן ככסא, ותחזור כשהאדם הולך מבית הקברות, ולכן הם כותבים להסיר האבן כשהולכים.
