לחייב את השכנים בהוצאה לצורך היכולת לנקות עם הרבה מים

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ב' שבט ה'תשע"ג

שאלה לגבי תקלה שיש בחדר המדרגות,
אני גר בבניין ישן עם 3.5 קומות בכל קומה 2 דיירים עם לובי קטן וצר בטווח, יש בעיה עם ריצוף הלובי שבקומה הראשונה שהיא בשיפוע מעט לכיוון בית של אחד הדיירים ולכן לא ניתן לנקות את כל חדר המדרגות עם מים מכיוון שאז המים יחדרו לבית של הדייר ולכן הניקיון מתבצע בניגוב המדרגות בלבד, השאלה האם ניתן לתקנו (בעלות של כ500 שח) ולחייב על כך את כל הדיירים גם מבלי לבקש תחילה את הסכמתם בעניין מכיוון שזה לא דבר רגיל שיהיה כך, או בגלל שהבעיה קיימת מאז בניית הבניין ולכן יהיה צריך את הסכמת כל הדיירים או בכלל זו רק בעיה של הדייר שלביתו נכנסים המים ומן הדין אינם צריכים להתחשב בו כלל, ואם רוצה שיתקן על חשבונו?

תשובה:

צריך לקבל הסכמת הדיירים בכדי לחייב אותם בהוצאה זו.

מקורות:

הדיירים חייבים לתחזק מה שהיה בבניין מלכתחילה וכן חייבים בדברים “שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם” (שו”ע חו”מ סי’ קסא סעיף א). במקרה זה מדובר בשטח קטן שאי אפשר לנקות עם הרבה מים אלא בניגוב, אין צורך גדול לשנות את המצב וכן אין מנהג המדינה שחייבים לנקות כל מ”ר עם הרבה מים.

2 תגובות

    השואל:

    היות ומדובר כאן שהתקלה נמצאת בקומה הראשונה ואם ישפכו מים בקומות העליונות הם בסוף יגיעו לקומה הראשונה ולכן כל הבניין א”א לנקות עם הרבה מים, האם ניתן לתקנו גם בלי לקבל הסכמת הדיירים? ואם גם בנידון דנן צריך הסכמת הדיירים האם מספיק הסכמת רוב הדיירים?
    וכן האם ניתן לגלגל את ההוצאה לכיוון הדייר שאליו נכנס המים מכיון שכל השנים לא תבע לתקנו?

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    אם את כל הבניין לא ניתן לנקות עם הרבה מים ומדובר בהוצאה של חמש מאות ש”ח, ניתן לחייב את כל הדיירים להשתתף בהוצאות, שהרי גם עצם הניקיון בהרבה מים עולה יותר כסף ואף על פי כן רוב הבניינים מנקים בדרך זו. אבל יש צורך לקבל את הסכמת הרוב.
    לא ניתן לחייב את הדייר שאליו נכנסים המים לתקן בעצמו, כיון שהוא רשאי לעכב על וועד הבית שלא להשתמש בהרבה מים, אם זה מלכלך את דירתו וממילא הבעיה אינה שלו אלא של וועד הבית.
    אם היו משתמשים עם הרבה מים כל הזמן עד היום והדייר שנכנסים אליו המים לא מיחה ולא דרש מוועד הבית או מהמנקה להפסיק, אפילו שסבל מכך, שוב אינו יכול לדרוש מהם שלא להשתמש בהרבה מים, וממילא ההוצאה למנוע חדירת המים היא עליו. עיין שו”ע חו”מ סי’ קנג סעיף ו לעניין חזקת צינור וברמ”א שם לעניין שאם הפסיק להביא מים בדרך מחילה שוב איבד את חזקתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *